שונות
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
א. אדם שהוציא בטעות תפילין של ראש, לפי מארי צריך להניחם תחילה ואח"כ שליד. איזו ברכה הוא מברך על שלראש, "להניח" או "על מצות"? והאם מברך אח"כ גם על שליד?
ב. בישוב מסויים נוהגים כשרוצים לזרוע תאנה, מכניסים לתוך התאנה גרעין חיטה שתזרז את גידול התאנה, ולאחר כמה זמן החיטה נרקבת. האם יש בזה איסור כלאיים?
ג. שמעתי אומרים כי לדעת מארי אין איסור (או שזה לא איסור חמור) לנגוע בפנויה. (כגון ללחוץ לה יד..). האם אמת הדבר?
ד. אדם שעלה לתורה בביהכנ"ס והתנדב בכך וכך, ואח"כ רוצה את הנדבה לתת לביהכנ"ס אחר האם מותר הדבר? בברכה
א. נראה מדקדוק לשון הרמב"ם (פ"ד ה) שאם הניח של הראש ואח"כ של יד, שמברך להניח על שתיהן כי יש להעדיף את הברכה היותר ממוקדת, ולא הכללית, ורק אם הניח אחת על של ראש מברך על מצוות תפילין. ועל של יד מברך להניח תפילין. כללו של דבר, ברכה שהניח עולה לתפילין של יד ושל ראש, ולא רק בגלל שהתחיל להניח של יד, אלא גם כשהתחיל להניח של ראש, ואח"כ של יד, מברך להניח בשביל שתיהן.
ב. כתב הרמב"ם (כלאיים פ"א
ד) כלאי אילנות, וכן המרכיב ירק באילן או אילן בירק לוקה בכל מקום. וסיים הרמב"ם בהלכה ה שאין לך כלאיים באילנות בלא הרכבה בלבד, ונראה שאין לחלק בהרכבה באילן אלא בכל סוג של הרכבה אסור.
ג. לא ידוע לי היתר זה, ויהודי תימן נהגו צניעות גדולה, והדבר אסר.
ד. היכן שהתנדב, שם הוא משלם.