דילוג לתוכן העיקרי

הלכות שבת לרבינו פרקים י י"א

שאלה

כבוד הרב שלום! סליחה על הטרחה
1. פרק י' האם גדר של קשר קיימא זה קשר שלא מתיר הרבה זמן או קשר חזק שקשה להתרה?
2. פ"י ה"ו מה החידוש שאפשר לקשור לבד מצווה הרי אסור בכל מקרה לקשור קשר אומן או קשר של קיימא
3. פ"י ה"יא מורי בהלכה זו מביא את דברי בנו של רבינו שאוסר הדבקה של צמר גפן רטובה לעומת זאת מורי מתיר הדבקה של טיטול
רציתי לדעת מה החילוק
4. פ"י ה"יג מה עם אוהל עראי מותר לכתחילה ומה עם לצורך משחק של ילדים
5. יד קרדום בתוך העין שלו האם הכונה החור של הפטיש עצמו שבו מכניסים את קת העץ
6. פ"י ה"טז האם גם אם לקחתי סתם פטיש והיכיתי אני חייב?
7. אם יש לי פצע קטן עם מוגלה האם מותר לי להוציא אותו?
8. פ"י ה"כג מה הכוונה נכנסה ציפור תחת כנפיו האם תחת כנפיו של האדם?
9. פ"יא ה"יז מה הכוונה קומט? לא הצלחתי להבין את דברי מורי 10. פ"יא ה"ח מה הכוונה לקטום האם מותר ממש לקטוף? 11. פ"יא ה"טו מה ההבדל קורע ורושם? 12. האם אפשר לקרוא בספר תורה דרך שקף עם טעמים כמו דרך שעווה ?

תשובה

1. קשר של קיימא לפי רבינו, כל שנעשה בלי כוונה להתירו. וקשר שאינו של קיימא, כל שיש כוונה להתירו, גם אם בסוף לא התירו. כגון שקשר כיסוי של כלי משני צדדי הכלי. וכוונתו להתיר הקשר כדי לפתוח את הכלי, אך אינו חייב להתיר הקשר משני הצדדים, כי די בצד אחד. ובכל זאת קשר כזה נחשב קשר שאינו של קיימא, כי יש לו אופציה של התרה. ואין הדבר תלוי לא במשך הזמן (בניגוד לרמ"א) ולא בחוזק הקשר.
2. קשר שאסרה תורה הוא קשר של אומן, ושהוא קשר של קיימא, אבל קשר של שאינו, שאינו קשר של קיימא, אסור רק מדרבנן. ולצורך מצווה - מותר. וכן קשר של קיימא, שאינו קשר של אומן, אסור מדרבנן, ומותר לדבר מצווה.
3. ראשית, אין להבין כדבר המובן מאליו, שמארי הסכים עם הוראתו של הראב"ש ליהודי תימן. גם הראב"ש שאסר, ספק אסר מדרבנן, ספק על דרך החומרה, שהרי כתב: "ואע"פ שאינו מדובק היטב, יש בו שייכות באסור שבת". ואם כן, לא זו בלבד שאין הדבקה כזו כדרך כורכי הספרים. היא גם חד פעמית, שהרי כשיתקדמו בלימוד יסירו אותה הדבקה וידביקוה במקום אחר. ושנית, גם אם מארי מסכים להוראת הראב"ש, ולו רק על דרך החומרה, היתרו בעניין הטיטולים בעינו עומד, כי אותה הדבקה, אינה כדרך כורכי הספרים. וגם היא חד פעמית, ואין משתמשים בה פעם נוספת, והיא יותר גרועה מהדבקת הסימן בספר, שממשיכים להשתמש באותו סימן. זאת ועוד, יש צורך גדול בטיטולים, מה שאין כן בהדבקת אותו סימן. כי אפשר בלי הדבקה, לפחות ביום שבת.
4. השאלה לא בררה לי, כי היא אינה מנוסחת היטב.
5. כן.
6. רק אם כוונתך היתה להשלים הכלי, כי מלאכת מחשבת אסרה תורה. ורק אם למרות שלא התכוונת, זה היה פסיק רישיה, שאותה מכה תשלים הכלי - אסור. כן. כי כל מטרתו ליצור חור קטן להוציא המורסא שמצערת אותו. לא כן כשפותח פתח ומוציא המורסא, ומשאיר מקום המורסא ריק ומוכן לטיפול רפואי - אסור.
8. תחת כנפי כסותו של האדם.
9. כנראה שכוונתו לחותך ראש הנוצר במספריים, כדי להכינה לכתיבה, כמו קלומוס. 10. לחתוך, דבר התלוש 11. רושם הוא החוקק בעור שאינו שם שם דיו, רק חקיקה בער, כעין פריטה, ובלי שמציא בשר מגוף העור. והואיל ואין זה כתם, פטור, אבל אסור. אבל הקורע, הוא המוציא מגוף שערו, בצורת כתב, זה חייב. 12. אם בשקף לא כתובה המילה, אבל יש בה רק הניקוד והטעמים של המילה המשתקפת, נראה שמותר לעשות כן. כי הוא לא כתב שום דבר בס"ת, ואין איסור לקרוא מילה שכתובה בס"ת ומשתקפת בשקף. ואינו שונה מקורא שמישהו מסייעו מן הצד ע"י סימנים או לוחש באוזנו.