שלום לכבוד הרב.
בית הכנסת בו אני מתפלל דרך קבע בימות החול מרוחק כ -5 דקות מביתי לערך, מנהגי במשך שנים הוא להגיד חלק מברכות השחר בבית וחלק תוך כדי הליכה כמו כן כשאני רואה שאני קצת באיחור אני מתחיל בדרך גם את תחילת התפילה ("הודו" עד "ה' אלוקי לעולם אודך") בעל פה. שאלתי היא האם מנהגי זה הוא נכון או שיותר ראוי שאני אגיד מזמורים אלה עם תפילין. (לגבי ברכות השחר אני חושב שראיתי התיחסות בהלכה שאין בעיה להגיד תוך כדי הליכה שאלתי היא לגבי המזמורים של תחילת התפילה) חשוב להדגיש ש"פטנט" זה עוזר לי להשלים פערים ולהתפלל עם הציבור כדת וכדין ולהימנע מלדלג ולהשלים לאחר התפילה שעל זה נאמר במשנה ברורה שמי שמתפלל בדילוג "מהפך הצינורות".
תודה מראש וכל טוב.