לרב רצון ערוסי שלום רב!
אע"פ שראיתי שכבר ענית על שאלות הקשורות לשאלתי, בכ"ז שמתי לב שהדברים לא דיים מבוררים וברורים, ולכן אנסח את השאלות שלי בצורה מובנת יותר.
1. האם ספרדי מעדות המזרח יכול לפסוק לגמרי כמו הרמב"ם? הבעיה נסובה על כמה נושאים:
א. הב"י הוא המרא דאתרא בא"י, וע"כ איך אפשר לפסוק/ להתנהג אחרת מפסיקתו? - הרי פסיקת המרא דאתרא מחייבת! (בנידון דידן לא שייך ה"היתר" של קבוצה שבאה כאחת, שהרי מודבר כאן באדם הרוצה לפרוש מקבוצה לקבוצה)
ב. הגמרא בפסחים פרק מקום שנהגו, מבררת שמנהג שקבלו האבות - אין הבנים רשאים לנהוג אחרת ממנו. וא"כ הואיל ובני ספרד ועדות המזרח קבלו עליהם את פסיקת מר"ן השו"ע - האיך ה"בנים" יכולים "להתנער" ממנהג אבותיהם?. (ובכלל יש לדון מה גדר החיוב של קבל אבות זו - האם מדין נדר? או מדין מחודש שהגמרא קוראת לו אל תיטוש...?. אשמח אם הרב יתייחס גם לזאת.)
ג. אם אחרי הכל נאמר שייתכן מצב שבו ספרדי יכול לפסוק ע"פ הרמב"ם - לפי הטעם שהרב הביא באחת התשובות ע"פ החזון איש, שהרי הוא הופך את הפוסק לרבו - א"כ לפ"ז אם אדם ירצה לנהל את חייו ע"פ פסיקת הרא"ש או בעל המאור לדוגמא, הרשות נתונה בידו. וא"כ נתת תורת כל אחד ואחד בידו.
2. האם תימני הפוסק ע"פ הרמב"ם לגמרי, כפי מנהג אבותיו, יכול להתחיל ולפסוק כמו מר"ן?
3. האם ייתכן שאשכנזי יתחיל לפסוק כספרדי או להיפך? - ובקיצור, האם ייתכן "שערורייתיות" בפסיקה ההלכתית, כך שכל אחד יכול לבחור לו את מי שהוא רוצה לנהוג ע"פ, ללא התחייבות למנהג אבותיו, או מנהג שרובץ בכלל ישראל?, או שמא חייבים אנו לומר שישנה איזו מחויבות של הבן למה שהיה עד כה. אשמח אם תרחיב מעט, אע"פ שמדובר בשו"ת ברשת, כי אחרי הכל ישנם נושאים שהקיצור בהם רק מחסר ולא בונה. כדידן.
בתודה מראש, חיים.