בס"ד לכבוד הרה"ג ר' רצון ערוסי. האם המקרים הנ"ל נכנסים לגדר של נדר (אע"פ שלא נדרתי, כלומר לא אמרתי 'אני נודר שאעשה כך וכך). לפני שנים אחדות רצינו מספר חברים לייסד לימוד תורה משותף בבית הכנסת לפני מנחה והדבר עלה בידינו מספר שבתות, ואף הודענו לחברים שאנו לומדים ושיצטרפו והכוונה היתה שללימוד תהיה המשכיות וקביעות. אך לצערי הדבר לא עלה בידינו. האם מספר הפעמים שלמדנו (ייתכן ולמדנו שלש פעמים רצופות) מכניס את הפעולה לגדר של נדר, שצריך להתירו. השנה בקיץ ניסיתי להצטרף ללימוד רצוף של פרקי אבות לפי השבתות. חשבתי שכבר למדתי להזהר מאיסור נדרים, אך אינני זוכר אם כשלמדתי התכוונתי בלי נדר או שמא לא. לא זכור לי שביטאתי בשפתי שאלמד, אך ייתכן ולמדתי 3 פעמים רצוף בשבת עצמה. האם נחשב נדר שצריך להתירו. מה עצה יש להזהר ממקרים כאלו שאין בכוונתי לנדור ח"ו אך לא זכור לי לומר בלי נדר. הדבר מסב לי צער רב ועוגמת נפש גדולה, והאם כל נדרי (למקרה הראשון שארע לפני שנים) ומסירת המודעה בערב יום כיפור שעבר (למקרה השני) מסייעת.