ברכת הגומל לנשים
שלום
א. ראיתי את תשובת הרב ואת התיחסות מורי לברכת הגומל לנשים יולדות, בתימן לא היו מברכות הגומל גם על ארבעת המקרים מפאת חוסר הצניעות לעמוד בפני עשרה ולברך. שאלתי הרי אין ספק שקרטריונים של צניעות משתנים שהרי הרמב"ם כתב שאישה לא תצא מהבית אלא פעם בחודש וכוי'. אם כן היום שנשים יוצאות לעבוד מנהלות שיחות עבודה עם גברים ועוד האם עדיין ניתן לומר שדווקא לברך ברכת הגומל או ללכת לבית הכנסת יש בה בעיית צניעות? כמובן שניתן גם לברך במסגרת המשפחה שאז לכאורה הבעית הצניעות פחות קשה?
ב. ראיתי שהרב סובר שמנהגינו כשולחן ערוך לברך רק על ארבעת המקרים ולא על כל המקרים כמו הרמ"א ומהרי"ץ. האם לדעת הרב כאשר אדם שהיה באוטובוס שהתפוצץ והוא יצא בשריטות קלות שלא עלה למיטה וגם לא נסע מחוץ לעיר, אין צורך לברך הגומל (שאלתי היא על הגומל ולא על שעשה לי נס)
תודה
א. זוהי עובדה שלא ניתנת להכחשה שהנשים בתימן לא בירכו הגומל בשום מקרה, לא על לידה ולא על רפואה מחולי וכיו"ב. בוודאי שהצניעות היתירה שהיתה לאבותינו ולאמהותינו בתימן השפיעו על המנהג הנ"ל. אבל הרי אין לנו בכתובים התייחסות מפורשת והטעמה מפורשת, וייתכן שהיו גם נימוקים אחרים. הנה לענ"ד ברכת הגומל, אף שהיא ברכת הודאה, היא מעין קדיש וקדושה, שהרי יש צורך לאמרה בפני עשרה מישראל ושניים מהם ת"ח. והמברך הגומל הוא כעין מתוודה בפני ציבור, הגומל לחייבים. ודומני שחז"ל כיוונו בדרכם זו רק לאיש שיצרו גדול, בכל עת, והוא בבחינת חייב, ולכן עליו להתוודות ולהודות.
ב. אכן כן. לא הגומל ולא שעשה ניסים, אבל יכול הוא לעשות הודאה לה' עם עשרה זקנים ונזקקים. וכן יוכל לומר נשמת כל חי בבית הכנסת ביום השבת.