קביעות סעודה
שלום הרב.
מה ההגדרה לפי רבינו של קביעת סעודה לעניין שהתחייב המוציא וברכה"מ אפילו על מאפה מזונות?
ואם נאמר שהגדר הוא שאכל בשביל שישבע ולא להשקיט רעבונו.
שאלתי היא- מה ההבדל?
האם יש ביטוי מעשי לכך?
שהרי אם לא כן קשה מאוד לעמוד על דבר זה
שהרי כל אדם אוכל בשביל שישבע.
בתודה מראש.