דילוג לתוכן העיקרי

ציצית 2

שאלה

מחילה מכבוד מארי, שענה לי בתשובה הקודמת ששאליתו האם מותר לקצר הציציות במספרים וענה כך: אם החוטים ארוכים מדיי, באופן שהם נגררים ברצפה ומתבזים ומתכלים, הנך רשאי לקצרם. בחוטים אלו אין קדושה, ולכן אין חייבים לגנזם, אבל אסור להשליכם לאשפה, או למקום ביזיון. והלא רבנו בפירוש בהלכות ציצית (ג, ט) כתב כך: ג, ט ומותר להיכנס בציצית לבית הכיסא, ולבית המרחץ. נפסקו לו חוטי לבן, או תכלת -- זורקן באשפה, מפני שהיא מצוה שאין בגופה קדושה. אז למה מארי אמר היפך דברי רבנו? שכתב בפירוש "זורקן לאשפה"

תשובה

ההלכה של רבינו אותה ציטטת הובאה ע"י מרן בשו"ע, או"ח, כא, א, והרמ"א הוסיף שם: "וי"א דאף לאחר שנפסקו, אין לנהוג בהן מנהג בזיון לזורקו במקום מגונה, אלא שאינן צרכין גניזה. ויש מדקדקין לגונזן. והמחמיר ומדקדק במצוות תע"ב". וכת במב"ב, שם, ס"ק ג, "לאשפה, אבל אסור לעשות בהם תשמיש מגונה". עיין ברכי יוסף החיד"א, שם, שההיתר לזרקו לאשפה הוא מעיקר הדין אבל ראוי שלא להשתמש בהן בשימוש מגונה. ואם כן, גם אם נאמר ששיטת רבינו לזרקן באשפה הוא גם דרך גנות, אפשר שיסכים שמן הראוי להחמיר שלא בדרך גנות. במיוחד שההוראות שלנו היום הן באינטרנט והן לכולי עלמא. ולא תמיד אנו יודעים מי השואל, והתשובה היא גלויה לעין כל. ואפשר שיבואו לזלזל במצוות. ולכן ראוי להורות כפי שהוריתי.