הסעות - הונאה.
בס"ד שלום לרב, מצטערת מראש על האריכות,
רציתי שהמקרה יובהר היטב. אני וחברתי נסענו לחברון בחוה"מ ביום שכל בית ישראל עלו למערת המכפלה והיו הסעות מאורגנות שיצאו מכל הארץ. אנחנו הגענו באופן פרטי לחברון אבל התכוונו לחזור לי -ם עם אחת ההסעות. לצערנו מארגני ההסעות לא הסכימו שנצטרף (גם לא בתשלום) אלא רק מי שיש לו כרטיס שרכש כבר בהלוך. (עלות כרטסי, הלוך ושוב 35 ש"ח). פגשנו בקרוב משפחה (שהיה עם אשתו ו2 בנותיו) שהביא לנו 2 כרטיסים לעלות. בתחילה חשבתי שאלו 2 הכרטיסים של 2 הבנות הקטנות שלו, כך שאנו נעלה ונושיב את בנות עלינו (וכך אכן היה). לאחר מכן התברר שהיו לו רק 3 כרטיסים (הבת הקטנה היתה פטורה מתשלום). כך נוצר מצב שתפסנו מקום 1 מבלי לשלם עליו מההתחלה. לצערנו, עד שקלטנו את המתרחש, האוטובוס כבר היה בדרך חזרה ולא היתה אפשרות לרדת. הצרנו מאוד על מה שעשינו, על הגזל וההונאה שהתרחשה אפילו מבלי משים ומתוך לחץ ותמימות. מאוד קשה לנו לקבל מה שעשינו. לאחר שהפכנו בדבר, שילמנו למארגני ההסעות באמצעות בנק הדואר 35 ש"ח כל אחת. זה היה נראה לנו הדבר הכי הוגן לעשות. האם נהגנו כשורה בעניין התשלום? ומה דעת הרב על המתרחש? אשמח מאוד שהרב יגיב על המקרה ועל המסקנות שעלינו להסיק ממנו מבחינה הלכתית, מוסרית. שנדע איך להבין ולהגיב לניסיונות כאלו... (שלא יהיו מנת חלקו של אף אחד מישראל).
תודה רבה רבה.
ברור שלכתחילה אסור היה שתעלינה לאוטובוס מבלי שתקבלו רשות מן המארגנים או מן הנהג. כי אפשר שאסור היה לנהג להסיע מעל למכסה מסוימת, ואולי אסור שהילדות תהיינה על הברכיים וכיו"ב. משהדבר נעשה, ספק אם הייתן צריכות לשלם 35 שקל כל אחת, כי בפועל הם לא הפסידו. והייתן צריכות לשלם למארגנים, והמארגנים לחברת האוטובוסים, דמי הנאה, שהם פחות מהסכום הנ"ל. כמובן שאין בדברים אלו של העניין הכספי כדי להפחית מהאיסור שלא לנהוג כן לכתחילה, ובדיעבד יפה נהגתן.