סתירה ברמב"ם - המשך
לכבוד הרב,
שאלתי את הרב את השאלה הזאת: בתחילת פרק י"ב בהלכות מלכים הרמב"ם כותב שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, ועולם כמנהגו נוהג. מקור הדברים הוא דברי שמואל בברכות לד,
ב. (אמנם הלחם משנה בהלכות תשובה ח, ז הוכיח שהרמב"ם פוסק דוקא כרבי יוחנן ולא כשמואל) משמע שלשיטת הרמב"ם העולם נוהג כמנהגו על פי הטבע ולא יצא מגדר הטבע. ובסוף הלכות מלכים כותב הרמב"ם שבאותו זמן לא יהיה רעב ולא מלחמה ויהיה עסק כל העולם לעבוד את ה' ויהיו כל ישראל חכמים גדולים. והרי אלו דברים שהם בניגוד לטבע! כיצד בדרך הטבע פתאום כל העולם יחליט לעבוד את ה' וכיצד בדרך הטבע יהיו פתאום כל ישראל חכמים גדולים ופתאום כל המלחמות יעלמו וכל העוני יעלם? האם זה דבר שיכול לקרות על פי טבע? הרב השיב שתרבה החכמה בעולם וכיוון שיהיה לאנשים דעת תורה ממילא שאר העניינים יסתדרו ולא יהיו מלחמות, קנאה וכו'. ויש לשאול שנית - איך יתכן שפתאום לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' ושכל ישראל יהיו חכמים גדולים ועדיין זה יחשב לדבר טבעי ועולם כמנהגו נוהג? הרי מצב כזה הוא נס עצום שמעל הטבע, ואיך אפשר לומר ששום דבר ממנהגו של עולם לא ישתנה?
יהיה משבר ערכים גדול מאוד, ויהיה צימאון ורעב, לא צימאון למים ולא רעב ללחם, אלא לערכי אמת, לדבר ה'. והמנהיגות, מלך המשיח, יפעל בדרך נבונה מאוד להפצת ערכי היהדות הנאמנה. ובכל מקרה, התמורה האמורה, תהיה ארוכת טווח ובהדרגה, ולא כולם יהיו צדיקים, ויהיו תלמידי חכמים אבל יפחתו "כוחות הנגד" ויתרבו "כוחות הטוב", והטובים שבחבורה ישפיעו או לפחות יקרינו על החברה. ואפילו בעידן של תמורה רוחנית כזו, יהיו גם רשעים, אבל הם יהיו מיעוט, וחסרי השפעה. והם ייענשו כדין, כך שכל המהלך הנ"ל הוא טבעי עם סיעתא דשמיא.