עבד כנעני
שאלה
ידוע שישנה חקירה לגבי דין יציא שן ועין, האם זה מדין עונש או תשלומים, ברם בכל מקרה אני לא מבין מדוע נקבע שדין שן ועין שייך דווקא לגבי עבד כנעני ולא לגבי עבד עברי? (במילים אחרות אם עבד כנעני יוצא בשן ועין, לא כ"ש שע"ע יצא בשן ועין?!) שנית מה הסברא (של הגמ' בקידושין ובעקבותיה הר"מ בהלכות קנין) לחלק בין פגיעה בגוף העין עצמו, לבין פגיעה ליד העין (למרות שהעין ניזוקה והיא כבר לא תראה לעולם)?
תשובה
עבר עברי, אין גופו קנוי לאדונו. והוא רק שכיר תקופתי, לשתי תקופות של שלוש שנים. ואסור להכותו, וכל שכן לחבלו, ואדון שחבל בעבדו העברי, ישלם פיצויים כמו כל חובל בחבירו. לא כן עבד כנעני - גופו קנוי לאדונו. ובדין הרומי האדם רשאי היה לחבול בו או אפילו להרגו. והתורה אסרה זאת, וגזרה, שעבד כנעני יצא לחפשי אם האדון פגע באחד מעשרים וארבעה ראשי איברים.