חילול שבת לשם טבילה.
שלום לכבוד הרב.
אני נשואה כ -3 שנים ולא מזמן יצא לי לטבול בפעם הראשונה בליל שבת (יום ו' בערב). ונתקלנו בבעיה, כיוון שזה היה סמוך לזמן החלפת השעון לשעון חורף, השעון שבת לא עבד במקווה בזמן שהנשים הגיעו, והיה חושך ולא היה ניתן לטבול, אנשים כבר התחילו לצאת מבית הכנסת, ואנו (כ -5 נשים) חיכינו שיעבור גוי שיסייע לנו, ולשווא. אחת הנשים לא היתה דתיה במיוחד, אך על טבילה השתדלה לשמור. ולבסוף היא החליטה שהיא בעצמה תדליק את האור... זה היה קונפליקט מאד גדול, כי הבלנית אמרה שזה או חילול שבת או שחלילה האישה תחזור הביתה ללא טבילה ועם אכזבה שלחינם טרחה להגיע למקווה. לי אישית מאד כאב שהאישה טבלה כמה דקות אחרי שחיללה שבת והרגשתי מאד רע גם בשביל עצמי שנתקלתי בסיטואציה כזו.
רציתי לשאול את הרב - מה היה הדין לכזה מצב?
תודה ויישר כח.
הדילמה קשה מאד. נראים הדברים שיש לנהוג לפי הפתרונות דלקמן, והם כתובים לפי סדר העדיפות.
1. כל היכולה לדחות הטבילה למוצאי שבת, עדיף, ודווקא אם לא תיכשל בעבירה עם בעלה, והרי היא ובעלה בבחינת "גבורי כח עושי דברו".
2. אולם אם יש חשש שהדחיה תגרום למכשול בעבירה בינה לבין בעלה, או פגיעה בשלום בית, או פגיעה באפשרות פוריות, שיכוונו את השעון שבת של המקווה, להקדים את ההדלקה, עד כחצי שעה או רבע שעה, והנשים ימתינו עד שהשעון ידליק את החשמל.
3. אם אינן יכולות לכוון את השעון שבת כאמור לעיל, ששתי נשים תלחצנה על המתג שבאמצעותו מדליקים את החשמל.