כמה מניני תפילה
שלום כבוד הרב הנני מבקש לקבל את התייחסותך בקשר למצב נתון והדרכה לעתיד המצב הוא שאנו מתפללים במשך השבוע שתי בתי כנסת ביחד מעורב שאמי ובלדי שבוע בבית הכנסת השאמי ופעם בבית הכנסת הבלדי בעיקרון בכל בית כנסת מתפללים בנוסח שלו אך עקב כיבוד המתפללים מבית הכנסת השני מקלים על הציבור השני (אם קם שליח ציבור שאמי בבית הכנסת הבלדי יתפלל בנוסח שאמי עם יוצא דופן) שאלתי היא האם עדין צריך להגיד קדיש לפני תפילת ערבית בזמן שמתפללים בבית הכנסת הבלדי שהציבור מעורב (שאמי, בלדי) סבי (שהוא גם גבאי בית כנסת)(מר שלום ותרי) נתן לי תשובה שזה לא נורא להגיד עוד קדיש וגם לכבד את הציבור השאמי האם מותר לי לומר שלא צריך לכבד אותם ולא להגיד קדיש כמו שכתבו הרמב"ם ומהרי"ץ ב מה גבולות ההתעקשות שלי על דרך הרמב"ם והמהרי"ץ על הדרך (הווה אומר להתעקש להרים את קולי וכדומה)?
תודה מראש
דעו יקירי ונכבד, שבתחום מסורת אבות, יש רצוי ויש מצוי. הרצוי הוא שכל אחד יתפלל לפי מסורת אבותיו, בלדי או שאמי. אולם הני מילי שיש מנינים יציבים לכל בעלי מסורת, כי תפילת הציבור היא חשובה למדי. ולכן, אם המצוי הוא, שאין מנין לכל מסורת, לא לבלדי ולא לשאמי, הרי שעליהם להתאחד בשביל להתפלל בציבור, עד שיהיו מנינים יציבים לכל אחד. ויפה הנהגתם שבזמן שמתפללים בבלדי יש לנהוג כמו הבלדי (ובלי קדיש לפני ערבית) ובזמן שמתפללים בשאמי, להתפלל לפי מסורתם (עם קדיש לפני ערבית). וצריך להסביר לכל הציבור שזוהי דרך טובה, תוך כיבוד הדדי אמיתי, עד, שכאמור, יוכל כל ציבור להתפלל רק לפי מסורתו. היה ואין מסכימים להסדר זה, ורוצים לומר קדיש לפני ערבית, יש להיענות להם, ובלבד שהחבילה לא תתפרק. ויוכלו להתפלל בציבור, וברוב עם הדרת מלך.