ירושת האשה
שלום. נתאר לעצמינו משפחה שהתחילה מאפס. הבעל הבטיח לאשתו בכתובתה סכום אשר הוערך בזמן החופה לכמה יוכל לשלם לה, הסכום יחסית לא היה גדול. לימים האשה למדה, עבדה והשתכרה 10000 שח בחודש, הבעל עבד והשתכר 5000שח (יחד גם קנו דירה למשל) עפ"י" ההלכה הבעל יורש את אשתו ואין בעיה. ברם האשה לא יורשת את בעלה, אלא מקבלת כתובה בלבד. נשאלת השאלה מדוע יקבלו אחי הבעל (במצב שאין ילדים) את כספה של האשה (בעיקר) אשר לא טרחו ולא עמלו בעבורו, מה הגיון בדבר? (לענ"ד השאלה קיימת גם אם האשה לא עבדה כלל, שהרי עבודות הבית שווין יותר מסכום כתובתה)
תודה רבה ושכרו מאת ה'!
האשה אינה חייבת לעבוד מלבד מלאכות הבית, ובעלה חייב במזונותיה. לכן כל הכנסותיו לו., ומצד הדין גם נכסיה שהביאה מבית הוריה, או ממעשי ידיה מלפני נישואיה, או מירושה שירשה, הן שלה, ואם נפטרה היו צריכים יורשיה, בניה ובנותיה, או מבית אביה לירש אותה, וחכמים הם שתיקנו שהבעל יירש את אשתו, וזאת משום שחייבו את הבעל בעשרה דברים לאשה, עיין רמב"ם אישות, יב ז.
תכנים לקריאה נוספת
ערכאות עכו"ם
בס"ד פסח שני תשס"ה לכבוד הרב ערוסי שלום רב. בויכוח פנימי שהתגלע בין הנהלת בית הכנסת לבין זוג חברים, החברים מאיימים בפניה לבית משפט אזרחי (בחו"ל) איזה סנקציות הלכתיות ניתן לנקוט נגדם? האם חבר חדש שהתגייר בגיור נאולוגי (בהונגריה)/קונסרבטיבי חייב לדווח על כך לגבאי בית הכנסת ועל סמך זה למנותו, או לא, למניין וכן לעלותו לתורה? בכבוד רב
אוי לי
קודם כל רק להגיע לשאול את השאלה האתר נעשה פרוץ. צריך לראות שעה תמונות של נשים ופרסומות. בשביל לפרסם תרומה לבת 'ישראל' שמים תמונה גדולה של דוגמנית גויה שכולם יראו... ומשמאל פרסומות, וכשפותחים ת'אתר קודם כל מול העיניים... זוועה. אוי לי. השאלה לכבודו בדיני בתי דינין. למדתי קצת שאסור לדון היום למשל חבלות אונס גניבה מפתה ועוד ועוד. צרה גדולה. מציק לי איפה הצדק בזה שמאז חורבן הבית מצד אחד אפילו הגוים מצווים להעמיד בתי דין ולנו אסור. לבית דין חילוני אסור ללכת אם פגעו בך או גזלו או דינים בין איש לרעהו והרבנים - לא דנים. כך 2000 שנה? מלבד נושאים שוליים שבהם הרבנים נחשבים כ'הדיוטות'?
תוקף משפטי לבית דין רבני
שלום,
לפני כחודשיים פנינו לבית הדין הרבני בתל אביב לפסוק בעניין מסויים כנגד מעשה שביצע "פלוני". בפסק הדין אב בית הדין פסק "שפלוני" חייב בתוך חודש וחצי לקיים את דרישתינו. עבר הזמן "פלוני" לא ביצע את הפסק בכלל. הוא למעשה "מצפצף" על בית הדין וכו' אנחנו נמצאים בדילמה, מצד אחד באנו לבית הדין מתוך הערכה וכבוד. ולכן לא פנינו לבית משפט אזרחי (נראה שאם היינו פונים לבית משפט אזרחי "פלוני היה מקיים את הפסק "ממוראה של מלכות".) בימים אלו אנשים פונים אלינו ושואלים: מה שווה בית הדין הרבני בכלל אם אין לא כח לאכוף את פסקיו ?
הנהגת ציבור
אני בוועד ביכ"נ בקרית אתא, לצערי היה מקרה אלימות בבית הכנסת של מתפלל מועד שבעברו מקרים דומים של הטלת אימה, עקב כך התקבלה החלטת אגודה בתמיכת הוועד שכל מתפלל שינהג באלימות גופנית כלשהי תשלל זכותו לתפילות ועליות לתורה למשך שנה אין מוכרים לו ואין מזמינים אותו, לדאבון לב באותו שבוע שהחלטה התקבלה והיתה אמורה לחול עליו נפטרה אימו ובגלל רגישות הוחלט לא להפעיל ענישה בשלב זה, לאחר כחודש התרחש מעשה אלימות נוסף בבית הכנסת בין 2 מתפללים מבוגרים שאחד קלל והשני הדפו קלות כדי להרחיקו אולם בגלל שעמידתו לא היתה יציבה מלכתחילה נפל ושבר את עצם הירך, על פי עדים לא היתה כוונה לפגיעה והפוגע מתחרט ומבקש סליחה מכל
הנר היה של מצווה — מי אחראי לשרפה?
עדות
נתבעתי על ידי אחי בערכאות הלכנו לפשרה כדי לימנע מזה אחי ואשתו לא מסכימים ורוצים רק על ידי משפט כדי ללכת למשפט היינו צריכים שאברך בכולל איפה שאבא ז"ל היה לומד והוא מכיר את אבא ז"ל שיבוא ויתן עדות אופי איך היה אבא ז"ל כי אחי טוען שאבא ז"ל לא היה בשכלו האם מותר לאברך לתת עדות או לא
ניסוח הסכם שכירות למסעדה שאינה כשרה
לכבוד מו"ר הרה"ג הר' רצון ערוסי הי"ו. אני עובד כעו"ד שכיר במשרד בו מספר שותפים ועו"ד שכירים. נתבקשתי לנסח הסכם שכירות במסגרתו לקוח של משרדנו משכיר נכס עבור מסעדה שתפעל ו/או שפועלת כבר כמסעדה בה נמכר מזון שאינו כשר (לשון המעטה).
1. מה עלי לעשות? הלא ההסכם בכל מקרה ייחתם. האם להעביר לעו"ד אחר במשרדנו. האם לעו"ד אחר יהיה מותר לעשות כן? יובהר כי בכל מקרה ההסכם ינוסח על ידי משרדנו שכן מדובר בלקוח אסטרטגי של המשרד אשר משרדנו מייצגו בכל ענייניו השוטפים, כך שהשותף האחראי על הלקוח לא יפנה את הלקוח למשרד עו"ד אחר שייצגו בהסכם זה. ואני בסה"כ עובד כעו"ד שכיר
תביעה שכנגד
שלום לכבוד הרב,
שאלתי עוסקת בתביעה שכנגד. מבחינה משפטית, תביעה שכנגד מוגדרת כתביעה נפרדת. היינו, גם אם נמחקה התביעה הראשונית, עומדת התביעה שכנגד כתביעה עצמאית. נניח ואדם נתבע בערכאות, האם מותר לו רק להגן על עצמו, או גם לתבוע תביעה שכנגד - ללא היתר מבית דין? האם נאמר שכל מה שהוא אנוס, לכאורה זה רק להגן על עצמו, אבל לתבוע תביעה שכנגד, שהיא עצמאית, צריך לכאורה היתר נפרד מבית הדין, או שנאמר שבכלל להגן על עצמו מותר גם לתבוע שכנגד, ואז לא צריך היתר, ואם כן - מדוע? גמ"ח טובה!