קשיים בזוגות

שאלה: 

שלום כבוד הרב,
אשתי ואני נשואים כשנתיים וחצי, יש לנו ילד בן חמישה חודשים וקשיים רבים החיי הנישואין שלנו בעיקר בתקופה האחרונה. לפי טעמי מקור הבעיות שלנו נובע מהעובדה כי אשתי מחוברת מאד לאמה, שיחות טלפונים ארוכות ויומיומית, היא נוטה לדבר אלי בצורה מאד מזלזלת ולא מכובדת, עונה לי תמיד כאשר אני מטיח בה את תלונותי עליה וטענותיי ובכך מוסיפה אש למדורה ומביאה אותי תמיד לקצה הסבלנות שלי, כתוצאה לעיתים אני מאד כועס על התנהגותה ועל התגובות המוציאות הדעת ופוגע בה, לאחר הדבר היא מתכנסת בתוכה ואנו "ברוגז" לעיתים ימים שלמים. הדבר מתקיים בשיטתיות תמיד, אשתי היתה הרבה יותר מפרגנת כשהכרתיה, נעימה, עדינה מאד ואף פעם לא מוסיפה אש למדורה ומגבירה את כעסי ע"י תגובותיה ותשובותיה שתמיד כוללות סיבות ונסיבות לטעמה והתנגחויות נגדי, לפי דעתי אימה ואחיותיה מסיטות אותה מדרך הישר כנגדי ומלמדות אותה "להשיב אש" ולא להיות "כנועה" לפי גרסתה.
1. בנוסף, היא מתלבשת בחוסר צניעות, חצאיות קצרות, טייץ בבית, גופיות בבית ובלי כיסוי ראש בכלל, למרות הבטחותיה לי שלאט לאט עם השנים תשתדל להתקדם בנושא הכיסוי, אמה לא שמה כיסוי ראש וכיום כבר אמרה לי כי בחיים לא תכסה ראשה - בטוטאליות גמורה.
2. כשאנחנו רבים היא מאיימת עלי (למרות שאינני פוחד כלל מגירושין ואם המריבות ימשיכו אני אלחץ להתגרש) כי תעזוב את הבית ותחזור לחיק אימה, וזה בסגנון מביש חסר כל כבוד לבעלה ובאופן יהיר ומתנשא.
3. היא הופכת להיות מאד שתלטנית, כוחנית, קולנית ואף היכתה אותי מספר פעמים, אני כמובן לא הגעתי למצב של אלימות כלפיה אך אם המצב ימשיך והיא תרים עלי יד בטוחני כי הדבר ייגמר רע מאד. לא יעלה על הדעת שאשה תבזה כך את בעלה, תעדיף את אמה ואת דעתה של אמה על דעת בעלה, לפני מספר שבועות רצתה מאד לנסוע לשבת להוריה ולא הסכמתי והיא פשוט שעה לפני השבת לקחה מזוודה ולקחה הילד ונכנסה למכונית ללא רשותי וללא ברכתי. בקשר לחובותיה כלפי הבית היא אינה ממלאת את חובותיה כמצופה, לא יודעת לבשל, לא מנקה באופו תדיר ולא מסודרת מטבעה, דבר שמקשה גם כן היות ואני מאד מסודר ונקי מטבעי, אינני אומר שאין נסיונות מבחינתה לשפר עמדתה בנושא הבית אך עדיין רוב המטלות, הקניות נופלות על כתפיי. אינני אומר כי אני חף מכל מריבה, גם לי יש את חסרונותיי, הסברתי לה מספר פעמים כי אש לא תצליח לכבות באמצעות אש אלא עם מים!!!וכי היא מוסיפה אש וכעס לכל ריב שלנו ע"י כך שהיא "מחזירה לי". לפעמים אני מתעצבן על דברים שאולי בדיעבד ניתן היה להבליג עליהם, אך למרבית מהריבים יש גושפנקא חזקה ובסיס צודק, היא מכניסה את אמה לזוגיות שלנו ובכך רומסת כל שביב של תקווה. לעיתים אני קורא לה "אפס" והיא מאד נעלבת, התינוק חשוף לכל הרעש והמריבות ולדעתי הדבר יפגע בו מאד, היא לא מיישרת איתי קו מבחינה דתית, לא מברכת, לא משתפת פעולה בקידוש, בשבת, למעשה חילונית גמורה - רק בשבת שומרת פאסיבית וזהו!!!! היא לא מקריבה עבורי כלום, לא בדת, לא בזוגיות, לא באהבה - פשוט הפכה לאדם אחר! אמרתי לה כי אם ידעתי שלזה היא תהפוך לא הייתי מתחתן איתה וכי אני מצטער על כך, וזה נכון. התקשורת שלנו שואפת לאפס, לאחר מריבה לעיתים אני מנסה להתפייס אך היא לא משתפת פעולה. אני לא אוהב ללכת למשפחה שלה כי אני תמיד רב שם עם אמה שהינה אשה קשה מאד - מיררה לבעלה את החיים עד שברח ממנה, אחיה מתנשאים ובקושי מדברים ואני לא מרגיש נוח וזאת בלשון המעטה. היא אוהבת מאד את משפחתה ומגינה עליה בחירוף נפש, כמובן מעדיפה אותם על פני ומרכלת תמיד איתם עלי - על בעלה. אינני אומר כי רק היא אשמה, גם לי יש חלק מהותי במריבות ולפעמים אני נלחץ מהר, ומרים קול אך האם היותה לא בולמת האש ומאד מלבה את האש ע"י תגובותיה גורמת ליחסינו להדרדר הרבה יותר? אבקשך הרב, לענות בכובד ראש ובהתייחסות פרטנית לדברים שהועלו בכדי לעזור לנו לצאת מהמשבר.
בתודה מראש ובברכה!

תשובה: 

אי אפשר לטפל בשלום בית, בדרך של התייחסות בכתב לפנייתו של בן זוג, ולפי גירסתו. על היועץ לראות את שני בני הזוג לשמוע אותם היטב, לעמוד על אופיים, לעמוד על יתרונותיהם וחסרונותיהם, ולהציע הצעות ממשיות, ההולמות אותם, לפי הנסיבות שלהם. לכן, הנכם חייבים לקבל ייעוץ מיועץ נישואין דתי ויפה שעה אחת קודם. כי הילד הקטן נפגע קשות שהוא רואה את מריבותיכם, ויפגע קשות, גם אם תתגרשו. חוסו עליו וחוסו על עצמכם, ופנו מיד ליועץ נישואין. וה' יטע השלום ביניכם.

תאריך: 
04/02/07 ט"ו שבט התשס"ז
x

Audio Playlist