1. לא, גזירה משום עובדין דחול. ואפילו הדחת רצפת העזרה, היו חכמים שהתנגדו לה, למרות שאין שובתין במקדש.
2. לסלק אבק מן הרצפה ע"י נפיחת אויר.
3. כשמניח הסודר על פי הכלי, כדי ליצוק הנוזל על הסודר, לצורך סינון, אל יעשה בסודר גומא, כדי שיהיה בית קיבול לנוזל הניצוק, כי כך עושים המסננין, וזהו עובדין דחול.
4. יד שנפצעה וזב ממנה דם, מניחין על הפצע כדי לצמות את הגידים, לבל יזוב דם. אבל לא יניח חומץ, כי החומץ זו דרכו לצמות (כמו חליטת הבשר) למנוע זיבת הדם. כי החומץ הוא כמו עובדין דחול וכריפוי, ואסור. אבל ביין מותר. ואם האדם הוא מפונק, שאפילו הנחת יין על הפצע, אין זה מדרכו, הרי זה אסור, שזה מדרך ריפוי.
5. בדייסה, מדובר בקמח מבושל. והיא דלילה ביותר, ולכן מותר.