עיין במאמרי על קריאת התרגום בציבור (סיני פח, ה - ז (תשמא) הופיע גם בתוך "מבועי אפיקים") תשנו.; יש שנהגו לתרגם גם במנחה של שבת. בשני וחמישי לא עשו כן, משום שכבר תרגמו במנחה של שבת, ועתידים לתרגם בשבת שתבוא, ומשום ביטול מלאכה. אונקלוס חי בימי ר' אליעזר בן הורקנוס, ור' יהושע בן חנניה, ומהם הוא קיבל את התורה שבע"פ. והחשיבות של תרגום זה, שהוא מבטא על האחדות וההשלמה בין תורה שבכתב ותורה שבע"פ. ולכן גאוני בבל התייחסו לאלו שביטלו את קריאת התרגום כמו מינים.