ראשית, בי"ד שלמטה אין עונשין הבן בגלל האב, ולא האב בגלל הבן, גם לא כשהבן קטן. בגמרא סנהדרין מוכח, שגם בי"ד דלמעלה קיים העיקרון איש בחטאו יומת. והיוצאים מן הכלל שנזכרו בגמרא שם: א) כשהבנים ממשיכים מעשיהם הרעים של האבות, שאז עונשם של הבנים כבד יותר, שלא חזרו בתשובה, והמשיכו בדרך הרעה של האבות.
ב) צדיקים שיכלו להוכיח את הדור הרע, ולא הוכיחו, למרות שיכלו להשפיע, נתפשים בעוון הדור. אולם למרות העיקרון של איש בחטאו יומת, מנחה את בי"ד דלמעלה (כדי לסבר את האוזן), אבל דוקא איש. אבל הילדים הקטנים, גזרה חכמתו יתברך, שהם כמו של האב, עד שיבגרו. ובתור כאלה, אפשר שיפגעו בגלל האב. ולא כעונש על מעשיהם או מחדליהם. כי הם קטינים, ואין להם אחריות. אבל ה' הוא שציווה את האב לזונם ולחנכם, ולכן הוא האחראי עליהם לטוב ולרע, עד שיבגרו. ולפי הסבר זה, לא רלוונטי לומר שזה עוול, כי עוול, קיים רק כשמענישים מי שיש לו אחריות, והוא חף מפשע.