דילוג לתוכן העיקרי

מעשרות בבית פרטי

שאלה

שלום למארי. יש לי בבית, בחלון, אדנית עם נענע ובזיליקום. זה אמנם מחוץ לחלון אך מעל האדנית יש גגון, משמע האדנית מקורה.
1. האם אני פטור מלעשר את הנענע?
2. במידה ולא, כיצד עלי לעשר ברגע שאני זקוק לארבע חמש עלים בשביל התה/לסלט?
3. האם בשנת שמיטה, זה נחשב כעציץ שאינו נקוב ואוכל להשקות כרגיל? (העציץ עצמו נקוב קמעה - חתכים קטנים פחות מס"'מ, אך הוא מונח על פלסטיק מיוחד לאדניות, ומתחתיו ישנו החזית של החלון, מבטון)
4. האם זה משנה, שלעיתים ישנם עלים שיוצאים מחוץ לאדנית המקורה? כל טוב למארי ותודה.

תשובה

לגבי הנענע שהוא ירק, נראה שהוא פטור מן המעשרות. ובשביעית אין עליו איסור ספיחין, כי הוא נמצא בעציץ שאינו נקוב לפי שיטת רבינו. וגם מקורה, והרי הוא כנטוע בבית. ואף שרבינו, מעשר, א, י. החמיר שיפרישו תרו"מ מפירות אילן הנטוע בבית, מדרבנן, הני מילי כמו תאנה בחצר, אבל באדנית ליד חלון, אין לזה שום דמיון לשדה. וזו גם תשובה להללו שדורשים בית ממש, כלומר עם מחיצות ותקרה. נראים הדברים, שדברים אלו, כוחן יפה כל עוד יש דמיון לשדה, לא כן באדנית ליד חלון מוגבה מן הארץ, מקורה, שנראה להקל גם לגבי תרו"מ, וגם לגבי שביעית, שבימינו כולם מדרבנן. אשר לבזיליקום, שהוא הריחאן, שיש והוא בבחינת עץ קטן, שהרי אנו מברכים על ריחו, עצי בשמים, ואין דין עציץ שאינו נקוב לאילן, ולכאורה, חסר לנו אחד היסודות להיתר, גם עציץ שאינו נקוב, וגם מקורה, כדלעיל, אבל בכל זאת, עדיין נראה שיש להקל גם לגבי הבזיליקום, בגלל שהוא רק עץ קטן, וגם העציץ מוגבה באויר, לא על הארץ. כל הנ"ל נראה להקל גם אם יש לעיתים עלים שיוצאים מחוץ לאדנית המקורה. כל עוד מדובר באדנית שאינה נקובה, ובאויר. ומותר להשקותם בשביעית.