דילוג לתוכן העיקרי

נישואין אזרחיים

שאלה

שלום לכמו"ר הרה"ג ד"ר רצון ערוסי יצ"ו ד"ר חנה קהת, מייסדת "קולך", יוצאת נגד נישואים על פי ההלכה ואף קוראת לצאת למסע הסברה שישכנע חילונים שלא להתחתן על פי ההלכה, אלא בנישואים אזרחיים. במהלך כנס שנערך בשבוע שעבר הפתיעה קהת, מהנשים הבולטות בפמיניזם הדתי כשאמרה על החתונות על פי ההלכה היהודית: "מי צריך את זה? מי צריך לקיים את כל המנגנון הזה? מי צריך את כל ההילה המיתולוגית הזו של 'דת משה וישראל'? " וקבעה: "אפשר לעשות נישואים אזרחיים עם איזה שהוא טקס יפה מסורתי. למה צריך להיכנס לתוך הבוץ הזה? איך לא הצלחנו לחנך את הציבור ולעקור את העניין הזה? זה וולונטארי לחלוטין, אני רואה נשים וזוגות חילוניים ולא מבינה למה הם עושים את הצעד שבעיני הרבה פעמים גובל בטירוף... יש פה הרבה עבודה לעשות בקרב נשים, בקרב בנות. אף אחד לא כופה עליהן להגיע לשם... אני חושבת שצריך לקחת יוזמה ולצאת למסע של פניות לציבור להבין שהמקום הזה ככל שנשים ידירו את רגליהן משם ייטב לכל עם ישראל". חנה קהת השתתפה ברב שיח בנושא "נשים ודת" במסגרת פסטיבל סרטי "נשים ודת", של סינמטק ירושלים, לרגל מלאת 12 שנה לארגון "מבוי סתום" הפועל למען מסורבות גט. עוד השתתפו בדיון עו"ד בתיה כנא דרור, גיתית נחליאל, חוה פנחס כהן, ג'קי לוי ואביטל ליבנה לוי, שלאחר הדיון הוקרן סרטה המטלטל "החברות משם". הטקסט החריף והמפתיע של קהת תקף את הנשים הנישאות על פי ההלכה היהודית, במיוחד את החילוניות שבהן. היא הסבירה שאין דרך אחרת להתמודד עם מדיניותם של בתי הדין הרבניים כלפי נשים ולאיים על הרבנים, חוץ מאשר להפסיק להתחתן דרכם "אין דרך אחרת הם לא מאוימים על ידי שום דבר האיום היחיד זה שהוירטואליות שלהם תתגלה", הסבירה את הרעיון העומד מאחורי קריאתה לצאת לקמפיין שישכנע נשים חילוניות שלא להתחתן על פי ההלכה היהודית. והנה חלקים נרחבים מהתמליל של קהת: "אני אומרת את זה בכל הכובד משקל של האמירה הזאת. אני בשום פנים ואופן לא מבינה: נשים שאינן מחויבות להלכה מה יש להן לחפש ברבנות? למה הן בכלל דורכות שם? למה הן באות להתחתן דרך הרבנות? למה הן מתנסות בזה בכלל? זה לא טוב הלכתית, זה לא טוב דתית, זה לא טוב אנושית, זה לא טוב נשית. אנחנו נותנות להם את הכוח. איך עוד לא הצלחנו לשכנע?... אנחנו הנשים הדתיות יש לנו בעיה. יש לנו בעיה של מחויבות להלכה, יש לנו בעיה של מחויבות לילדים. הרבה יותר קשה לאישה לצאת מזהותה, אם היא גם גדלה והתחנכה על האמונה הדתית ועל הערכים הדתיים זה לא תהליך פשוט. אבל נשים שהן לא אמונות על ההלכה ולא מקיימות את ההלכה וממילא לא מתכוונות לקיים אורח חיים דתי - מה יש להן לחפש שם? למה הן נותנות להם את הכוח הזה? אם היינו עושות חינוך נכון אז עשרות אחוזים של הבעיות היו נפתרות. מי צריך את זה? מי צריך לקיים את כל המנגנון הזה? מי צריך את כל ההילה המיתולוגית הזו של 'דת משה וישראל'? אפשר לעשות נישואים אזרחיים עם איזה שהוא טקס יפה מסורתי למה צריך להיכנס לתוך הבוץ הזה? איך לא הצלחנו לחנך את הציבור ולעקור את העניין הזה? זה וולונטארי לחלוטין, אני רואה נשים וזוגות חילוניים ולא מבינה למה הם עושים את הצעד שבעיני הרבה פעמים גובל בטירוף, יש פה הרבה עבודה לעשות בקרב נשים, בקרב בנות. אף אחד לא כופה עליהן להגיע לשם. אני חושבת שצריך לקחת יוזמה ולצאת למסע של פניות לציבור להבין שהמקום הזה ככל שנשים ידירו את רגליהן משם ייטב לכל עם ישראל". גם כה"ר בקשי דורון בכנס של ארגון רבני "צהר" בעבר, אמר כי "חוק הנישואין והגירושין, שמשמש במידה רבה כחלון הראווה של היהדות עבור רבים, משניא את היהדות ואת הדת על חילונים רבים". וצידד בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל. הוא הציע שרבנים יחתנו זוגות חילוניים תוך הקפדה על עדים לא כשרים, כדי לפסול את החתונה ולמנוע ניאוף וממזרים. מה דעת כמו"ר בנידון.
תודה למארי.

תשובה

איני מכיר אותה, וטוב שכך. אך דבריה המצוטטים על ידך, שאני מניח שהם חלקיים, הם דברים של התנתקות מתורת ישראל, לא מרבני ישראל ודייניו. כי יש הבדל בין בקורת על רבנים מסויימים, ודיינים מסויימים, ובין שלילת מוסד הנישואין ההלכתי. ולפי דבריה, מוסד הנישואין ההלכתי הוא בעייתית, הוא מיותר, והוא רק מסבך. רק תמהני, מדוע היא מחליפה אותו בנישואין אזרחיים, שגם בו יש מידה מסוימת של השתעבדות הפרט לחברה, ע"י רישום רשמי שנקבע בחוק. טוב יותר, וקל יותר, ואישי יותר, וחרותי יותר, מוסד הנישואים שנהגו בו הגויים לפני מתן תורה, כפי שתיארו רבינו. איש ואשה שהכירו והסכימו להינשא, מכניסה לביתו לצורך נישואין, והיא כבר אשתו. וכך, כשרצו לסיים את נישואיהם, די בלהיפרד. הילדים, הם עניין שולי, ואולי שלילי...