א. הבטחה היא אישית מאדם לאדם. נדר הוא החלת איסור משהומסויים, עליו או על אחרים, או הקדשת משהו מסויים, לטובת משהו או מישהו.
ב. לא. אם הופרו כהלכה, ע"י מי שהוסמך מן התורה להפר, אב, בעל, לפי כללי ההפרה, ובעת ההפרה.
ג. זוהי שבועת ביטוי על העבר, שאם היא נכונה, אז זה בסדר אלא שצריכים להימנע משבועות כאלה ואחרות. ואם היא אינה נכונה, זוהי עבירה. שנשבע שבועת שקר, ובכל מקרה על העבר, לא שייך להתיר שבועה, רק על העתיד, מדברים התלויים בנשבע.
5. כגון נשבע או נדר לאנסים או למוכסים כדי להינצל מהם.