דע יקירי, שכל בעל חייב לכבד את אשתו יותר מגופו. ואין אדם מכה עצמו. ובני זוג שהזוגיות שלהם מצויינת, הרי ינהגו כמו הרב שלמה זלמן אוירבעך ז"ל (אם זכרוני אינו מטעני) שהלך לרופא עם אשתו שכאבה לה היד, ואמר לרופא "כואבת לנו היד". והרופא תמה, יד של מי מהם כואבת? והרב הסביר שהיד של אשתו, אבל אשתו כגופו, והכאב שלה הוא גם הכאב שלו. אולם עיננו רואות ולא זר, שיש שהזוגיות בינהם לא תמיד עולה יפה, ויש לפעמים שחלילה הם מתקוטטים, ורבים בינהם, ואפילו, יש וגם נוהגים באלימות פיסית. ומתגלגלים בהליכים משפטיים, ממושכים וקשים. שלומר שיש פער בין המודל המצוי לרצוי. כך עליך לדעת, שבימינו, בדרך כלל רוב הזוגות מכירים זה את זה היטב לפני הנישואין, והם בדרך כלל בני אותו גיל, ולא היה יחס כזה, שהוא סמכותי כלפיה. לא כן בעבר, היו שנישאו בפער גילים, ומבלי שהכירו, ואשה צעירה היתה לבעל כבת. והבעל אמנם נהג בה בכבוד, וסיפק את כל צרכיה, אך יש והיו נשים כאלה סוררות, ולמרות שהבעל נוהג בהגינות, יש והתירו לייסרה במכות מידתיות. אבל כאמור, ב"ה, הלכה זו, היא היום לא מעשית. ואין דנים הלכה, כשלא מכירים את המציאות ששימשה את הרקע להלכה.