חמץ גמור - יש לבער ממש. ניתן למכור את החמץ לגוי, מכירה חלוטה, עם העברה לרשותו, בלי התניה. ואחרי הפסח, ניתן לשאול אותו אם נשאר לו מאותו חמץ, אתה מעוניין לקנות ממנו. אליבא דאמת, ולפי ההלכה, ניתן לומר לגוי שאתה מוכר לו את החמץ מכירה גמורה, שמא תצטרך לו, לחמץ, או לחלק ממנו אחרי הפסח. אבל בכוונה לא פתחתי בהלכה זו, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ומכירה כזו, עד מהירה, עלולה ליהפך לפרסה, שכאילו המוכר מוכר, ולמעשה הוא רק מפקיד ביד הגוי. וחמץ של יהודי, שמופקד ביד הגוי, אסור בבל יראה ובל ימצא, ואסור אחרי הפסח באכילה ובהנאה. יש לזכור שכשמדובר במכירה חלוטה, רשאי הגוי לאכול ולכלות או למכור את אותו חמץ. ובכל מקרה, אינו חייב למכור אחרי הפסח, ליהודי שמכר לו לפני הפסח.