א. ראשית, יש להקדים, שרבינו כתב לפני נוסח ההגדה, שזהו נוסח ההגדה שנהגו בה ישראל בזמן הגלות. שנית, לאור האמור לעיל, כך אבותינו בגלות אמרו "השתא (=עכשיו) הכא (=כאן), ושנה הבאה בארעא דישראל". ולמרות שאנו כבר בארץ ישראל, משנה לא זזה ממקומה, ונוכל לומר לשנה הבאה בארץ ישראל המובטחת, או בארץ הקודש עם מקדש בנוי, או עם סנהדרין ומלך המשיח.
ב. בגלל אבותינו יצאו ממצרים מבית עבדים, צריכים אנו ליתן דעתנו באופן מיוחד על העניים והנזקקים, שנעבור להם בכל עת, ובמיוחד בשעה זו של ליל חרותינו ולהזמין כל רעב, וכל נזקק להצטרף לשולחננו.
ג. כן. אבל בדרך ספרות, והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם.