דילוג לתוכן העיקרי

מכירת חמץ באינטרנט - הבהרה

שאלה

שלום לכמו"ר. לגבי השאלה על המכירת חמץ באינטרנט, אני רוצה לשאול שוב, ואביא את הנוסח שבו מוצעת המכירה באתר. קול אליהו בית ההוראה של מרן הראשון לציון הגאון הרב מרדכי אליהו שליט"א גולשי מורשת שלום רב, הננו מאפשרים לכם לבצע מכירת חמץ באמצעות האינטרנט. לתשומת לבכם, אתם מוכרים לגוי והרב מקבל מכם הרשאה להיות שליח למכור לכם את החמץ. המכירה נעשית בכל דרכי ואופני הקנין והיא מכירה החלטית ותקפה ככל עסקה קנינית. על פי פסק מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו שליט"א די במילוי הפרטים כדי למנות את הרב המוכר כשליח ואין צורך בחתימה ידנית. אנו ממליצים לקרוא את התשובות ההלכתיות המצורפות לפני שמוכרים את החמץ.
א. האם מכירת חמץ באמצעות אתרי האינטרנט טובה ומספקת כמכירת החמץ בדרך המסורתית? תשובת הרב יוסף אלנקוה: שלום רב לשואלת! מנהג ישראל מקדמת דנא למכור את החמץ לגוי בעיקר במקום צורך כמו סוחרים או בעלי בתים שנשאר להם הרבה חמץ, וגם כדי להוסיף עוד פעולה קנינית שמבטלת את החמץ מכל וכל. עייני בתשובה מפורטת שכתבתי באתר זה לגבי ההבדל בין סוחרים לבין בעלי בתים. שם המלצתי שהמכירה תהיה לסוחרים בודאי ולמי שיש לו הפסד ממון גדול אך לא רצוי להשאיר חמץ בכמויות ביתיות ולמכור אותו. אכן המכירה היא לגוי כמבואר בתוספתא פסחים ב, יב: "ישראל וגוי שהיו באין בספינה וחמץ ביד ישראל הרי זה מוכרו לנכרי ונותנו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח ובלבד שיתנו לו במתנה גמורה" וכן הוא בשולחן ערוך תמ"ח סעיף ג: "חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח, אסור בהנאה אפילו הניחו שוגג או אנוס. ואם מכרו או נתנו לאינו יהודי שמחוץ לבית קודם הפסח, אע"פ שהישראל מכרו לאינו יהודי ויודע בו שלא יגע בו כלל אלא ישמרנו לו עד לאחר הפסח ויחזור ויתננו לו, מותר ובלבד שיתננו לו מתנה גמורה בלי שום תנאי, או שימכרנו לו מכירה גמורה בדבר מועט; אבל מתנה על מנת להחזיר לא מהני. " אלא שלא כולם בקיאים בהלכות קנין ומכירה כהלכה ולא לכולם יש אפשרות למכור לגוי בערב פסח, לכן המכירה נעשית באמצעות רבנים. הרבנים המוכרים את החמץ מקבלים הרשאה מהאנשים המוכרים להיות שליחים שלהם למכור לגוי את החמץ. וכך הרב כשליח מוכר את החמץ לגוי בכל אופני ודרכי הקנינים האפשריים. ולכן גם אם יש אדם שיכול למכור בעצמו לגוי את החמץ עדיף שימנה את הרב שליח כי המכירה של הרב היא בכל אופני ודרכי הקנינים, אך במציאות שיש אדם שאין לו קשר עם רב ולדוגמא איש מילואים שנמצא בסיור ושכח לפנות לרב למכור ואין לו קשר עמו, אם עדיין לא הגיע זמן איסור הנאה מחמץ יכול למכור לגשש הדרוזי שאיתו את החמץ, אך כדאי מאוד שישתדל לא לעשות כן אלא לחפש רב גם בטלפון ולעשות זאת דרכו ואם לא יעשה בעצמו. על עצם השליחות שממנים את הרב ראה בשו'ת נודע ביהודה קמא י'ח שכתב שמותר למכור על ידי שליח ללא חשש ובשדי חמד מערכת חמץ ומצה סימן ט עמוד 382. יש מהפוסקים שסוברים שאפילו מותר למכור לאדם חמץ גם בלי ידיעתו מדין "זכין לאדם שלא בפניו" ויש החולקים על כך אך הרב שדי חמד במערכת חמץ ומצה סימן ט אות ב בעמוד 367 כתב שהרבנים מוכרים חמץ גם לבני הכפרים שלא יכולים להגיע אליהם כדי לזכות אותם ומנהג פשוט הוא. ובשולחן ערוך נזכר שלכל הדעות אם יש בידך פקדון חמץ החזק אותו עד לפני סוף זמן המכירה שהוא סוף זמן ההנאה מחמץ בערב פסח ולקראת סוף הזמן אם לא באו הבעלים מכור אותו לגוי וזה גם בלי ידיעת הבעלים. וכך כתב מרן בשולחן ערוך אורח חיים סימן תמג: "ישראל שהיה בידו חמצו של ישראל אחר בפקדון, יעכבנו עד שעה חמישית, ואם לא בא בעליו ימכרנו לא"י; ואם לא מכרו חייב לבערו בזמן איסורו, אפילו אם אינו חייב באחריותו." ובודאי כאשר מוכר ממנה את הרב כשליח די בזה שהוא אומר לו "הריני ממנה אותך שליח למכור לי את החמץ" ומוסר את הפרטים הנצרכים למכירה דהיינו שמו, כתובתו, מקום הנחת החמץ הדבר מועיל וקביל. ואנו באינטרנט ביקשנו דווקא משום שזה אינטרנט גם להוסיף פרטים מזהים נוספים כמו תעודת זהות ודואר אלקטרוני, שמסירת כל הפרטים הללו מספיקה כהזדהות קבילה בימינו. אין הבדל אם הרשאת המכירה ניתנה לרב באמירה בעל פה בטלפון או אם הדבר נעשה במילוי טופס באינטרנט. כיון שמילאת את כל הפרטים כי אז זו מכירה מוחלטת ורגילה התקפה באותה מידה שאתה מוכר באמצעות הרב במישרין. ואם אמנם בשעה שמוכרים בדרך המקובלת עושים הגבהת סודר אצל הרב לקנין, הנה נא כאשר אתה ממלא את כל הפרטים האישיים, וכפי שנהוג בעסקאות המתבצעות גם כן באינטרנט ומעשים בכל יום, די בזאת וההרשאה שאתה נותן לרב למכור לך את החמץ היא מספקת וכהלכה. עיין באריכות רבה בכל פרטי העניינים בשדי חמד במערכת חמץ ומצה סימן ט' ובבאור הלכה בסימן תמ"ח. ועליך גם לדעת שכאשר רב מוכר את החמץ הוא עושה זאת בפועל עם הגוי למשל שעה לפני סוף זמן המכירה ואומר לגוי מראש שהמכירה תכלול את כל מי שיודיע לו שהוא ממנה אותו כשליח אפילו בשעה הקרובה. ולכל הדעות אם הרב אומר זאת לגוי הקנין מועיל גם למקרה כזה (עיין שו"ת חלקת יעקב שדן בשאלה זו) וכל רב שמוכר מקבל עוד כמה טלפונים ברגע שלפני האחרון לכלול עוד יהודי במכירה. כמובן שלמכירה באינטרנט במיוחד צריך להקפיד על מילוי הפרטים וצריך להקפיד שהמכירה תהיה עד ערב פסח בשעה שנקבעה לכך ואכן במורשת השנה בערב פסח בשעה 8:30 בבוקר תסגר האפשרות למכור את החמץ. ומעבר לכך, הנני משוכנע שיש יתרון עצום למכירה זו באינטרנט, שהרי יש אנשים רבים המוגדרים כ"מסורתיים" שלא תמיד פוגשים את הרב ביום חול לפני פסח ואין לי ספק שמכירה זו באמצעות האינטרנט עם הפרסום הראוי לה תגרום לכך שאנשים רבים שלא נהגו למכור את החמץ יצטרפו ויש בזה זיכוי רבים גדול מאוד. וקל וחומר מבני הכפרים שמכרו להם בלא ידיעתם כדי לזכות אותם, על אחת כמה וכמה שעלינו מוטלת חובה לדרוש ולחפש כל דרך לזכות יהודים נוספים במכירת חמץ שלא יכשלו חלילה בחמץ שנשאר בביתם ואין לך כלי מחזיק ברכה גדול מהאינטרנט לעניין זה, אשר מצודתו פרוסה לארבע קצוות תבל. ( ואינני מתייחס כרגע למכירה שתכלול יהודים ממזרח העולם או ממערבו שאצלם כניסת החג ויציאתו אינם כזמני ארצנו, ועל כך ניתן את הדעת במכירה עצמה ) יש דברים שאינם קשורים למכירה עצמה, למשל רבים נוהגים שכשהולכים לרב למנות אותו למכירת חמץ גם תורמים כסף באותה הזדמנות לאגודות העוסקות במתן קמחא דפסחא וסיוע למשפחות נזקקות וזה בודאי טוב ואפילו חובה כמבואר בשולחן ערוך, ואגב הרב שדי חמד שם ציין שהרבנים אינם נוטלים שכר לעצמם מהמכירה כדי שהכסף יהא לנזקקים וכן נהג והנהיג. וגם על ענין זה הערנו באתר בהנחייה למכירת חמץ שכדאי מאוד להצטרף לאחת מעשרות האגודות המסייעות למשפחות נזקקות בפסח ובזה יוצאים ידי חובת "כל דכפין ייתי וייכול" לסיכום המכירה של החמץ באינטרנט משמעותה שאנשים מייפים את כח הרב וממנים אותו שליח למכור להם את החמץ לגוי לפני פסח ומכירה באופן זה היא טובה ומועילה על פי כל דרכי ההלכה והיא גם תפתח פתח לרבים נוספים שימכרו את החמץ. ויש בזה זיכוי רבים גדול מאוד. וכן הורה לנו למעשה מרן הראשון לציון הגאון הרב מרדכי אליהו שליט"א. כמובן, מי שחפץ למכור את החמץ במישרין על ידי מינוי הרב פנים אל פנים – גם ברוך יהיה. ויהי רצון שנזכה לחוג את חג המצות בשמחות ובדיצות. * עכשיו ראיתי את תשובת הרה"ג הרב אריאל שליט"א ולדעתו ראוי להמנע מהמכירה באינטרנט כיון שיש בזה זילותא למכירה שהרי המכירה במקור אינה ליחידים אלא לסוחרים וכפי שכתבתי בתשובה על עצם המכירה. שוחחתי גם עם הרב בעצמו והוא הסביר לי את שיטתו הנני סבור במחילה, שפתיחת האפשרות ליותר יהודים גם מסורתיים למכור חמץ אם לא עשו כן היא מועילה וחשובה מאוד להצילם מאיסור חמץ.
ב. האם רצוי לעשות מכירת חמץ בכל מצב? שלום לשואל היקר! מכירת חמץ נזכרה כבר בתוספתא פסחים ב, יב: "ישראל וגוי שהיו באין בספינה וחמץ ביד ישראל הרי זה מוכרו לנכרי ונותנו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח ובלבד שיתנו לו במתנה גמורה" וכפי שאתה שם לב לשונם היא במקרה שישראל וגוי היו בספינה שזה לא מקרה מצוי ורגיל כאשר אדם נמצא בבית. ומכל מקום, להלכה נפסק שמלכתחילה אפשר למכור לגוי את החמץ שנשאר וכן הוא בשולחן ערוך תמ"ח סעיף ג: "חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח, אסור בהנאה אפילו הניחו שוגג או אנוס. ואם מכרו או נתנו לאינו יהודי שמחוץ לבית קודם הפסח, אע"פ שהישראל מכרו לאינו יהודי ויודע בו שלא יגע בו כלל אלא ישמרנו לו עד לאחר הפסח ויחזור ויתננו לו, מותר ובלבד שיתננו לו מתנה גמורה בלי שום תנאי, או שימכרנו לו מכירה גמורה בדבר מועט; אבל מתנה על מנת להחזיר לא מהני. " ומכירה זו היא מכירה מוחלטת ורצינית. ובשדי חמד יש מערכה שלמה ודיון בערך חמץ ומצה בנושא של מכירת החמץ עם דרכי הקנינים. והמשנה ברורה בבאור ההלכה בסימן הזה בשולחן ערוך כתב שיש לחוש לכל הדעות ולעשות את הקנין בכמה דרכי קנינים כדי שהמכירה באופן היותר רציני. וראה מה שכתב בקיצור שולחן ערוך סימן קיד סעיף א: "ישראל שהיה לו חמץ שלו ברשותו בפסח, עובר בכל רגע ורגע על בל יראה ובל ימצא, והחמץ אסור בהנאה לעולם, ואפילו ביטלו קודם פסח, ולכן מי שיש לו הרבה חמץ שאינו יכול לבערו מן העולם, צריך למכרו לאינו יהודי קודם הפסח בשעה שהוא עדיין מותר בהנאה, ולא יהא ענין מכירת חמץ אצל האדם כמו מצות אנשים מלומדה, אלא צריך שיגמור בדעתו שהוא מוכרו באמת להאינו יהודי מכירה גמורה וחלוטה, ולא ימכור ביוקר מן המחיר הראוי, ולאחר הפסח יבקש מאת האינו יהודי שישלם לו את החוב, וכאשר ישיבהו שאין לו כסף, יבקש ממנו שיחזור וימכור לו את החמץ (עם החדר) בעד כך וכך ולא יהא הדבר כחוכא בעלמא, אלא כדרך הסוחרים ממש." הרי הדברים ברורים שכל מי שמוכר חמץ צריך להתייחס לכך במלוא הרצינות ולא לחשוב שמדובר בענין "דמיוני". רק אציין לך שהיום בנוסחאות מכירת החמץ שאנו עושים כפי הוראת מרן הראשון לציון הגאון הרב מרדכי אליהו שליט"א, הננו עושים את המכירה עם קנין סודר ותקיעת כף וקנין אגב והודאה וחתימה וערב קבלן ונוטלים תשלום מראש. למעשה אתה צודק שיש הבדל בין סוחרים לאנשים פרטיים כי לסוחרים ההיתר פשוט והם אינם יכולים מבלעדיו אלא שעליהם להקפיד שכל החמץ יהיה סגור במקום ובאופן שלא תהיה גישה אליו. ובעלי חנויות יכסו את המדפים בפינה מסוימת בחנות בכיסוי כפול שכן הרבה פעמים הכיסוי נקרע במשך החג. ומי שחלילה לוקח מהחמץ בימי החג הרי הוא גם מקלקל את המכירה שלו ויש להזהר בזה. לגבי אנשים פרטיים רצוי שכל אחד יערך מראש כבר מפורים לכך שלא ישאר לו חמץ גמור בבית. ואינני מדבר על קופסת נס קפה משומשת שאותה יש לסגור ולשים בארון מוצנע כי זה ודאי לא חמץ רק יכול להיות שיש בזה פירורים ואין להשתמש בזה בפסח אך גם לא צריך לשרוף את זה לכל הדעות. ואם נשארה כמות מועטת של חמץ השתדלו לאכול אותה לפני הזמן ומה שנשאר לשרוף. אך אם יש כמות שנשארה כגון כמה בקבוקי קוניאק שהם יקרים וכדומה – אז יש לסמוך על מכירת החמץ. ובכל זאת כדאי לדעת שיש פוסקים הסוברים שכדאי שכל אחד יעשה מכירת חמץ למרות שהוא לא משאיר חמץ בבית וזאת על מנת לכסות את עצמנו מכל הבחינות גם על ידי ביטול חמץ גם על ידי בדיקה וביעור וגם על ידי מכירה שם חלילה נשארה איזה חתיכת חמץ הרי הוא מכר אותה. וכן ראוי לעשות. לתושבי ארץ ישראל מכירת חמץ באינטרנט תהיה למי שירשם, עד יום שני, י"ד בניסן התשס"ז בשעה 08:00 בבוקר. לתושבי חוץ לארץ מכירת חמץ באינטרנט תהיה למי שירשם, עד יום ראשון, י"ג בניסן התשס"ז בשעה 13:00 בצהריים. שטר הרשאה למכירת חמץ לאנשים פרטיים ולבתי עסק: אנו החתומים מטה נותנים לרב יוסף אלנקווה רב האזורי חבל עזה תובב"א ולבאי כוחו הרשאה גמורה למכור במכירה גמורה ומוחלטת ביום שני י"ד בניסן תשס"ז (02.03.2007) - ולבני חו"ל במקומות הקודמים בזמנם לארץ ישראל, תערך המכירה ביום ראשון, י"ג בניסן תשס"ז (01.03.2007), את כל החמץ שלנו הנמצא אצלנו בבתים במחסנים ובשאר הרשויות. בין אוכלין בין משקין הראויים לאדם והראויים לבהמה. בין הנעשה מחמשת מיני דגן ובין דבר שבתערובת חמץ או חמץ נוקשה וכל מיני תבואות וכל מיני גריסין וכל מיני קמח וסובין וכל מעשה מאפה עוגות ביסקויטים, עוגיות, בורגול, קוסקוס, קווקר, איטריות, מקרונים, בירה, ויסקי, כל מיני צבעים וכל מיני רפואות ועוד מינים ממינים שונים שיש בהם חשש חמץ וכן מינים שונים שנשכחו מלפרטם וכן חבילות של חמץ שנשלחו אלינו מאיזה מקום שהוא והמה בדרך. וכל מיני חמץ שבכלים והשקים והנפות שמשהו חמץ נדבק בהם או בלוע בהם. על כל הנ"ל אנו ממנים את הרב הנ"ל לשליח גמור לעשות בהם כאדם העושה בשלו ממש ואנו נותנים לו ולשלוחו ולשליח שלוחו כח הרשאה גמורה למכור את כל הדברים הנ"ל למי שירצה ובאיזה מקום שירצה וכל מה שיעשה בכל הדברים הנ"ל לא נוכל לומר לתיקוני שדרנוך ולא לעוותי הן לזכות והן לחובה. כמו כן יש כח בידו להקנות באיזה קנין שירצה כל המקומות שבהם מונח חמץ שלנו השייכים לנו בשכירות או לחלוטין. ואנו מסלקים את עצמנו כעת מכל וכל שלא תהיה לנו זכות בהחמץ הנ"ל. תוקף ההרשאה הזאת הוא מהיום ומעכשיו בידי הרב הנ"ל שהוא ימכור הנ"ל על פי כח הרשאה זו וישכיר גם את המקומות הכל כאמור וכמבואר לעיל ותהא ידו כידינו ופיו כפינו ועשייתו כעשייתנו ולא יגרע ולא יפסל שטר כח הרשאה זה משום ריעותא וגריעותא שבעולם מכל מה שהפה יכול לדבר והלב לחשוב ולהרהר כלל ועיקר. וכל זה נעשה בקנין גמור במנא דכשר למקני ביה מעכשיו כתקנת חכמינו זכרונם לברכה ודלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרא וכו'. טופס הרשמה למכירת חמץ נא למלא בדייקנות את כל הפרטים על מנת שהמכירה תהיה כדין. על מנת לקבל אישור בכתב על מכירת החמץ יש לשלוח ב SMS את המילה "פסח" למספר 3636 (עלות השירות ₪2) לביטול השירות יש לשלוח את המילים "פסח בטל" למספר 3636 שם:* ת. ז./ח. פ.:* EMAIL:* טלפון:* עיר:* כתובת:* מקום החמץ בבית\בעסק:* על מנת לקבל אישור בכתב על מכירת החמץ יש לשלוח ב SMS את המילה "פסח" למספר 3636 (עלות השירות ₪2) ******************************************************** אודה מאוד לכמו"ר, שיורה לנו הל"מ האם ניתן לסמוך על מכירה זו, והאם באמת, כדאי למכור בכל מקרה, בגלל חמץ הבלוע או אם נשאר ואיני זוכר, וכו'. תזכה לשנים רבות ומועדים טובים.

תשובה

חמץ הבלוע אין צורך למכור. אפילו תערובת חמץ - מותר לגנוז. לפי הרמב"ם - פחות מכזית בכדי אכילת פרס - 10%. לפי השו"ע - כשבטל בשישים. חמץ עצמו - אדם פרטי צריך לבער, או למכור מכירה חלוטה לגוי. בעלי עסקים - רשאים למכור חמצם לגוי, ולומר לו, שמא יזדקקו לקנות ממנו אחר הפסח, וחלילה לא בדרך תנאי. נהגו, שבעל החמץ מיפה כוחו של הרב, למכור החמץ לגוי. ומבחינה עקרונית, בודאי שאפשר למכור ע"י שליח. ובודאי שאפשר לתת יפוי כח לשליח גם באינטרנט, רק שהמשלח ידע שהשליח קבל היפוי כח, והסכים לפעול ולבצע השליחות. אולם המכירה שנעשית בימינו, ע"י הרבנים עם הגויים, היא פורמאלית. על גבי נייר, ובכל דרכי הקניינים שאפשר שיועילו, אבל, החמץ נשאר ברשות המוכר. ומיד אחרי הפסח - הוא שלו. הגוי הקונה - אינו יודע היקף החמץ שקנה, ומקומו, ואין לו נגישות אליו, והוא לא מתכוון לממש בעלותו, אלא הוא מוכן לרכוש החמץ שיהיה בבעלותו הפורמאלית בפסח, כדי שהיהודי לא יעבור על בל יראה ובל ימצא. בשיטת מכירה כזו, שהיא שונה בתכלית השוני ממה שנאמר בתוספתא, די שנשתמש למכירת חמץ של בעלי עסקים ומפעלים ומחסני מדינה, בגלל צורך הרבים, אבל היחידים, מוטב שיקיימו פסח כהלכתו, כפי שכתבתי לעיל.