ערכים
שאלה
בס"ד שלום לכבוד הרב', במשנה תורה, הלכות ערכים וחרמים נפסק בפרק א כדלהלן: (כ) אמר הרי עליי ערך, ולא פירש ערך מי אלא ערך סתם -- נותן פחות שבערכים, שהוא שלושה שקלים. ואילו בפרק ג' הלכה י נפסק כדלהלן: האומר הרי עליי ערך סתם, ולא פירש -- אינו כמפרש שלושה שקלים, אלא נידון בהישג יד כשאר המעריכין. אודה לכבוד הרב אם יבהיר לי את השוני בין המערכים כל טוב
תשובה
אכן, האומר ערך עלי, ולא אמר איזה ערך, ערך של מי, רק אמר ערך סתם, הדין הוא שחייב בערך הכי פחוץ=ת - שלשה שקלים. כי הכלל הוא, תפשת מרובה לא תפשת. תפשת מועט - תפשת. ועם כל זאת, אין נודר זה, שאמר ערך סתם, נחשב כמי שאמר בפירוש שלשה שקלים, כי אם היה אומר במפורש שלשה שקלים, חייב ליתנם, גם כשהוא עני ואין לו. אלא האומר ערך סתם, חייב שלושה שקלים, ואם הוא עני, ואין לו (אין לו בהישג יד), יתן אפילו שקל אחד.