פירושי פסוקים
שלום הרב.
רציתי לבקש מהרב פירושים על מספר פסוקים אלמנטריים מההלל;
א. "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח"
ב. "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה"- את הפרשנות המילולית עוד ניתן להבין אך יותר מורכב נראה לי הקשר לשאר חלקי ההלל ופירוש הפסוקים בהתאם למשמעות הכוללת היוצאת מההלל. אשמח אם הרב יתן לי פרשנות על פסוקים אלו.
בתודה.
פסוקים אלו נמצאים במזמור קיח, אשר יחד עם מזמור קיז, המשורר קורא לכל האנושות ולכל בית ישראל, ולבית אהרון, להודות לה' כי לעולם חסדו. והמשורר מתייחס לחסדים שה' עשה ועושה לעמנו. אחד מהם הוא גאולת ישראל, שנמשל לאבן שהנזקקים לאבנים (הבונים, דהיינו אומות העולם, בוני העולם) מאסו ובזו למנו בגלל חולשתו וקטנותו, היתה לראש פנה, הפך עמנו לראש מרכזי באומות, כאבן יסודית מאד לבנין שנמצאת בפנת הבנין. ומאחר וההודאה על חסדי ה', במזמור זה, נעשית בחגיגה במקדש, קרא המשורר לכל אחד להכין קרבן חגיגה, אסרו (קשרו) חג (קרבן חגיגה) בעבותים, עד שתביאוהו לקרבנות המזבח כקרבן
תודה לה'.