1-2 לרבו מובהק, חייב לעמוד מלא קומתו, עד שיישב או עד שייעלם מפניו. וכן לאביו. ולענ"ד גם לאמו, וכמו שכתב ערוך השולחן, יו"ד, רמ, כד, וכן עשיתי למעשה לאמי מורתי שתחיה, ואני ואחי שיחיה בבר מצוה שלבנו. ורבו שאינו מובהק וזקן, עומד מפניו רק בתוך ארבע אמות, ומשעבר מפניו - ישב. ות"ח אינו עומד ממש בפניהם, אלא קימה מועטה.
3. למרבה - פעמים.
4. מנהגינו בכל עת, אבל אין חיוב לעשות כן באב וברב שנכנסים לבית הכנסת ויוצאים באופן תכוף.
5. כן, עיין סעיף
1. 6. רמב"ם, ממרים, א,
ד. והלכות ת"ת פרק שישי.