שלום לכבוד הרב.
שאלותיי הם לגבי תפילת 18. "עומד ביראה ופחד כעומד לפני רבו. צריך להיזהר מלהתנועע בשעת התפילה.. יחתך הדברים בשפתיו ולא ישמיע קולו"
1. אני מנסה לתת יותר מחשבה לתפילה ולא ל"להט" ואני לא מצליחה, אני ממש רואה בעמידה הזו בלי ההתנועעות שזה דבר חשוב. ואם אני מקפידה על זה אז התפילה שלי יוצאת ללא כוונה, מה עושים? יש איזה דרך ללמוד על זה?
2. מה הסיבה שצריך להיזהר מלהתנועע? הגישה הזו של "כעומד לפני רבו" אני מאמינה בה אבל יש משהו מעבר שאומר שרצוי שלא להתנועע?
3. שאלתי לפני כמה שנים תלמיד חכם לגבי אמירת תפילת 18 בלחש והוא אמר לי שההלכה הזו היא לקטני אמונה ולכן אם יש לידי אנשים כאלה אני צריכה להוות "דוגמא" ולהתפלל בשקט (ולא בלחש) אך אם אני נמצאת לבד אני יכולה אפילו להתפלל בקול.
רציתי לשאול האם זה נכון מה שאני עושה? ממש חשוב לי לשמוע את מה שאני מתפללת, אחרת הרבה מהתפילה יכולה להיות בלא כוונה מספיקה.
4. הרבה פעמים אומרים לי שצריך לכוון בברכת אבות, ואני לא יודעת מה צריך לכוון, אני מכוונת במילים עצמם ובשמותיו של הקב"ה, יש עוד משהו שצריך לכוון?
5. לגבי תפילה בציבור, ענית לי לפני כמה ימים: כל תפילה בציבור, אין מאריכים בה, רק אומרים אותה מלה מלה, כמרצה מעות ולא יותר. למה? זה נראה לי לא הגיוני. אני מנסה להבין מה עומד מאחורי זה ולא מצליחה. הרי זה תפילה כמו כל תפילה אחרת. אומרים
תודה לבורא עולם על כל הטוב שנתן לנו, אז מתייחסים לזה "כמרצה מעות"? עדיף לי להתפלל לבד בבית מאשר להרגיש את השבת ע"י תפילות בביכ"נ? אולי לא הבנתי את דבריך, אני ממש מתנצלת אם הבנתי זאת ההיפך. אשמח להסבר.
תודה רבה על הקדשת הזמן.