חיי אישות
שלום לכבוד הרב,
תוך כדי לימוד בכתבי הרמב"ם, הבחנתי בהתבטאויות הנמרצות שלו נגד יחסי אישות ובמיוחד כאשר הוא מגייס לחיזוק טענותיו את דברי אריסטו שמציג אותם כחרפה ועוד. דברים אלו נחרטו עמוק בליבי עד כדי שלמרות אהבתי לאשתי קצתי בחיי אישות. ולמעשה, יש לי הרגשה מחוספסת כאילו יד אחת שלי נוגעת בשניה. אינני צריך לומר לכבוד שאין זה תורם לזוגיות ביננו, אבל אני חושש שהמצב רק ידרדר וילך. מה היהדות מציעה ע"מ לטפח ולשמר את הקשרים הכוללים בין בני הזוג? וה' ישלם שכרך מן השמים
גם על האוכל, הרמב"ם מתייחס כצורך, ורבויו הוא חרפה. והרמב"ם הרי כתב שיש חובה על האיש לשמור על העונה, וכן שעליו לפייסה ולאהוב אותה. אלא הרמב"ם התכוון, שאין לראות בחיי אישות אקט שמקרב ביננו לבין אבינו שבשמים, במובן של "ולדבקה בו", ולהשיג מציאותו. כי חיי אישות הם מסך שחוצץ ביננו ובין ידיעת ה' בעת קיום האקט. אבל יש חשיבות רבה לחיי אישות, בטיפוח הזוגיות, והבאהבה עם האשה, וכן בריסון היצר המיני של האדם. נסה לצרוב בתודעתך דברים אלו וחשוב על הרמב"ם שקיים חיי אישות עם אשתו, וכן גדולי עולם בכל הדורות. אם חלילה דברים אלו לא יסייעו בידך לתקן את המצב, דומני שתזדקק לייעוץ מקצועי. וה' יהא בעזרך לשמור על הזוגיות בינך ובין אשתך.