שלום לרב
1. אני גר במושב, ברשותי שטח חקלאי גדול שחכור לי מאת מהמדינה. כמו יתר החברים במושב אני משכיר את השטח לאדם שמגדל שם ירקות ויש לנו חוזה איתו. הבעיה היא לקראת השנה הבאה, כיצד עלי לנהוג? אם אומר לשוכר הנח את הקרקע ייגרמו לו הפסדים, כמו כן אני חושש ממנו שהוא 'גברא אלימה'. לכן חשבתי שאולי עדיף שנעשה היתר מכירה בשבילו, בגלל שיש אפשרות להקל (שמיטה דרבנן, יש חוזה, אדם מפחיד). אדגיש: חוץ מזה שהשטח שלי (חכור) אין אני שותף בעבודת הקרקע כלל. במידה ואפשר לעשות היתר מכירה, האם מותר לי לקבל את כסף השכירות כמו כל שנה או שצריך להחמיר? אשמח אם הרב יפרט את הצד ההלכתי וגם ייתן פתרונות מעשיים. בברכה יחיאל
ברור שבנסיבות כאלה, מוטב לבצע היתר מכירה אמיתי. והיתר מכירה אמיתי, הוא מן הבעלים, וכשהבעלים יודע שהוא מוכר קרקעו לגוי. ושהעובד היהודי, יעשה רק מלאכות מדרבנן, ומלאכות שמקורן דאורייתא, רק ע"י גוי. לגבי כספך כמחכיר, אם המכירה היתה גלובאלית, למספר שנים, ושנת השמיטה נבלעת, ואם נעשה היתר מכירה, גם אם בפועל החוכר לא בדיוק שמר על הכללים, נראה שאינך נהנה מדבר עבירה.
