1. אפשר, אבל אז התבשיל יהיה עם טעם חלב ואין לאכלו עם בשר. ובכלל הסיר הפך להיות חלבי.
2. שום צמח אסור לשתול בשנה השביעית, רק לקיים הצמחים.
3. לא בשביעית, אבל בשאר השנים מותר, ואין בהם משום כלאי זרעים. כי כלאי זרעים רק בזרעים הראויין למאכל אדם.
4. כל שלפי הערכת מומחים אותו שתיל יכול להתקיים מאותו גוש עפר שמסביב לשורשיו, שבעים ימים, הרי הוא שומר על שנות הערלה שלו.
5. לעניין שביעית, פרחים שיש בהם ריח הם כמו ורדים, יש בהם קדושת שביעית. ופרחים שהם רק לנוי בעלמא, בלי ריח, אין בהם קדושת שביעית.
6. לעניין שביעית דינם כשאר הצמחים, גפן גדר כשאר הגפנים. ורד גדר כשאר הורדים. ורק לעניין ערלה אם נטע עץ פרי כסייג וגדר, אין בו דין ערלה.
7. יין מפוסטר או ממותק לפי רבינו ברכתו שהכל. מיץ ענבים טהור, ברכתו הגפן.
8. בשו"ע, או"ח, קפב, ה - ו, הובאו שתי שיטות: האחת, ליצוק את שיירי הכוס לבקבוק יין (או חבית או כד), מפני שקמא קמא בטיל. והשניה ליצוק יין מן הבקבוק על שארית היין שבכוס, ומקור שתי שיטות אלו בהגהות מימוניות. שבת, כט, אותיות ת' וא'. ומהר"ם מרוטנבורג תקף את השיטה השנייה ודגל בראשונה. ומורנו הרב יוסף קאפח, שם, אות יז, הכריע כמותו. אבל הבהיר דבר שלא שתו לבם אליו. מפני שקמא קמא בטיל ע"י קיטוף. כלומר ליצוק את שארית היין שבכוס לבקבוק, אבל של קיטוף גופו, ועוד טיפה טיפה, כי רק בדרך זו קמא קמא בטיל.