דילוג לתוכן העיקרי

הלכות ברכות בפועל - שאלה קשה

שאלה

שלום הרב, אני לומד לפי הספר הנפלא והמקיף "וזאת הברכה". בפרק ז', בפסקת "דין הביאו לפניו מאכל חדש - לבני ספרד" (עמוד 69) כתוב: "אכן לדעת המחבר כל שהביא לפניו מאכלים אחרים הם נפטרו בסתם דעת - כאילו התנה בפירוש שיאכל גם מכל מה שיביאו לו". מתוך קריאה מעמיקה של הפרק הזה אני מבין שהציור הבא אפשרי לבני ספרד: הבעל אוכל במבה (בירך שהכל - לפי הספר). פתאום באה אשתו ואומרת לו שיאכל את הבשר במקרר. הוא משיב לה שהוא אוהב במבה באותה מידה, אבל היא מתעקשת. הוא הולך למקרר ולוקח את הבשר ואוכל *ללא ברכה נוספת*. לאחר מכן הוא נגש לברז מים במטבח (חדר אחר) ושותה *שוב ללא ברכה*. לסיום הוא החליט לשתות יין. אשתו מזגה לו (האם יש הבדל אם הוא מזג לעצמו?), הוא ברך, אך התברר שזה פטל. מיד הוא קם למקרר ולקח יין ושתה בלי לחזור ולברך. האם הבנתי נכון? הערות:
1. הוא לא נוהג לשתות יין, רק בקידוש של שבת
2. הנושא של היין הבנתי מתוך עמוד י"ב206 (פרק כ"ד).
3. אנחנו מעדות המזרח (תימנים שאמים)- הולכים לפי השו"ע.
4. אשמח, אם זה לא טורח ועיכוב, לכוון אותי למקור התשובה.
תודה רבה וישר כח גדול, רן

תשובה

א. אין לי את הספר "וזאת הברכה", אבל אני מניח שכוונתו למה שנמצא בגמרא, אתרא דבעל הבית סמכינן, גמרא ברכות, מב
א. והכוונה היא שבשעה שאורחים סועדים אצל מארח, אף שחשבו שכבר סיימו לאכול, אם בכל זאת המארח הפתיע אותם והוסיף לכבדם במיני מזון, מותרים לאכול, ואינם צריכים לחזור ולברך. הואיל והם סומכים על קערת בעל הבית. כלומר, על דעתו, ועל תכולת הקערה שלו. שו"ע, או"ח, קעט א -
ב. ב. אדם שבירך בורא פרי הגפן משום שחשב שהוא מחזיק כוס יין, והתברר לו שהוא פטל, אם ירצה לשתות מהפטל - יברך שהכל. ונראה שלא יוכל להוציא יין מהמקרר ולשתות על סמך אותה ברכה. שהרי אם נטל אוכל ובירך עליו, ונפל אותו אוכל מידו, ונשרף או שטפו נהר, נוטל אחר (אוכל אחר מאותו המין) וחוזר ומברך עליו, אע"פ שהוא מאותו המין (רבינו, ברכות ד, י). ולכן, אחרי שבירך על הגפן, והתברר שהוא פטל, יאמר מיד "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", כדי שלא להוציא שם שמים לבטלה.
ג. התימנים, עיקר פסיקתם לפי הרמב"ם. נכון שהשאמי ובמיוחד מחוץ לצנעא נהגו בהרבה הלכות כשו"ע, אבל לא בכל מקום ניתן לומר שנהגו לפסוק רק כהשו"ע.