שלום הרב, אני לומד לפי הספר הנפלא והמקיף "וזאת הברכה". בפרק ז', בפסקת "דין הביאו לפניו מאכל חדש - לבני ספרד" (עמוד 69) כתוב: "אכן לדעת המחבר כל שהביא לפניו מאכלים אחרים הם נפטרו בסתם דעת - כאילו התנה בפירוש שיאכל גם מכל מה שיביאו לו". מתוך קריאה מעמיקה של הפרק הזה אני מבין שהציור הבא אפשרי לבני ספרד: הבעל אוכל במבה (בירך שהכל - לפי הספר). פתאום באה אשתו ואומרת לו שיאכל את הבשר במקרר. הוא משיב לה שהוא אוהב במבה באותה מידה, אבל היא מתעקשת. הוא הולך למקרר ולוקח את הבשר ואוכל *ללא ברכה נוספת*. לאחר מכן הוא נגש לברז מים במטבח (חדר אחר) ושותה *שוב ללא ברכה*. לסיום הוא החליט לשתות יין. אשתו מזגה לו (האם יש הבדל אם הוא מזג לעצמו?), הוא ברך, אך התברר שזה פטל. מיד הוא קם למקרר ולקח יין ושתה בלי לחזור ולברך. האם הבנתי נכון? הערות:
1. הוא לא נוהג לשתות יין, רק בקידוש של שבת
2. הנושא של היין הבנתי מתוך עמוד י"ב206 (פרק כ"ד).
3. אנחנו מעדות המזרח (תימנים שאמים)- הולכים לפי השו"ע.
4. אשמח, אם זה לא טורח ועיכוב, לכוון אותי למקור התשובה.
תודה רבה וישר כח גדול, רן