א. כתב רבינו, מלכים ומלחמות, א, ג: אין מעמידין מלך תחילה אלא על פי בית דין של שבעים ואחד, ועל פי נביא.
ב. במו כן רבינו כתב, בסנהדרין, ה, א, אין מעמידין מלך אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.
ג. כמו כן כתב רבינו, סנהדרין, יד, יב, וקבלה היא שבעיר טבריה בית דין (=בית הדין הגדול) לחזור תחילה, ומשם נעתקין למקדש.
ד. וכתב מורנו הרב יוסף קאפח, על מלכים ומלחמות, א, ג, אות ד: אמנם סנהדרין יהיו קודמין בזמן למשיח, עיין פי"ד סנהדרין הל' יב, וזהו הבטחת ואשיבה שופטיך כבראשונה. והם יבחנו את המלך המשיח. ה. והנה באגרת תימן רבינו דחה את התחזותו של משיח שקר שהיה אז מן הנימוקים הבאים: "ואין ספק כי חזרת הנבואה ממה שיקדם למשיח". עמ' מט (מהדורת מורנו הרב יוסף קאפח). המשיח עצמו צריך להיות נביא גדול (שם, נ'). הוא צריך להיות חכם בעל מידות טובות (שם, נא). הוא יעמוד בארץ ישראל ומשם תתחיל התגלותו (שם, עמ' נב). יעשה אותות ומופתים מחמת הצורך, וע"י כך תוכח טענתו שהוא משיח, ויוכח ייחודו (שם, עמ' נב, והערה 41). יהיו לו הצלחות מדיניות כבירות וממשלות יירתעו ממנו (שם). ו. מן הנ"ל למדנו, שבאותה תקופה יהיה אקלים רוחני מאוד נעלה, עד שתתחדש הנבואה, ונראה שעל רקע זה תתחדש הסנהדרין, בטרם יתגלה המשיח (רבינו, פיהמ"ש, סנהדרין, א, ג). ז. כשיתגלה המשיח לפי המתואר בסעיף ה' לעיל, הסנהדרין והנביא ימנו מישהו למלך, והוא יהיה מלך המשיח.