אחרי רבים להטות
שלום כבוד הרב לאחר שעיינתי בדברי הר"ן בדרוש 12 לגבי מקור הסמכות של חכמים, שהיא נובעת מהמצווה אחרי רבים להטת, וכן לאחר העיון במקור סמכותם של החכמים, עלתה לי בראש שאלה מעניינת. מה הדין אם בית דין הגדול יורו הלכה כלשהיא, ורוב חכמי ישראל יחלקו על הבית דין הגדול. האם הלכה כרב חכמי ישראל או כבית דין הגדול? כגון שבית דין הגדול שיש בו 71 חברים יפסוק הלכה, ויבואו עוד 200 חכמי ישראל ששווים להם בחכמה ויחלקו עליהם. האם נאמר אחרי רבים להטת? שהרי כתבו ראשונים שיש מצווה לשמוע לדבר שמוסכם על כל חכמי ישראל או רובם. וגם אחרי רבים להטת היא מצווה מדאורייתא והיא לאו דוקא בבית דין. אלא כל שנשאו ונתנו כל חכמי הדור ויש רוב, מצווה ללכת אחרי הרוב.
המנין נעשה רק ע"י תקנת בית הדין הגדול, אפילו 200 גדולי תורה חולקים עליהם. אולם זו שאלה תיאורטית, מאחר ובית דין לא אמור להתבצר בעמדתו באופן שרירותי. אלא חובתו לשאת ולתת ביושר ובהגינות ובצורה ענינית, עם כל מי שמערער על הוראתם, ואפלו אחד. ואם הוא שיכנע אותם, בראיות שהביא, הם יורו את ההלכה כפי שיטתו. והוא לא במנין, והוראתו תהיה הוראת בית דין הגדול. כך שקשה להעריך ש 200 גדולי תורה שווים בחכמה לחברי בית הדין, לא יצליחו לשכנע את חברי בית הדין.