על כוונה טובה ואחריות אישית
שלום לכבוד הרב,
נניח שאדם המציא איזו המצאה שעוזרת לטפל באיזה עניין קוסמטי שרבים סובלים ממנו. הכוונה שלו טובה, כי הוא יודע שאנשים אלו נעשים ביישנים ונמנעים מליצור קשרים אינטימיים כי הם מפתחים דימוי גוף נמוך והערכה עצמית נמוכה (בגלל אותו עניין קוסמטי). האם שיווק של אותו פטנט לאנשים רבים יהיה מבורך? כי ישנה התלבטות בנושא האחריות האישית של הממציא. כלומר, כשאנשים (בציבור הכללי וגם הדתי) יטופלו בעזרת הפטנט הם כבר לא יתביישו בגופם וחלילה יש חשש שהם כביכול "ינצלו" את זה שהפטנט הסיר את הליקוי הקוסמטי, ירגישו טוב עם עצמם ואולי יהיה להם קל יותר לחטוא בעריות. האם יש לממציא אחריות אישית על זה? האם זה ייחשב לו לחטא? אציין שהכוונה שלו טובה. הוא עצמו סבל מה"מיפגע" האסתטי שגרם לו לדימוי עצמי נמוך והוא רוצה, בעזרת ההמצאה, לעזור לאנשים אחרים שסבלו ממנו.
תודה
השאלה היא מאד כללית, כי אין לי מושג באיזה פטנט מדובר, וכיצד מטופל האדם שסובל מליקוי קוסמטי. באופן כללי יש לומר, שפוסקי ההלכה התירו לעשות ניתוח פלסטי לבחורה שיש לה פגם קוסמטי, כדי לשפר את יכולתה למצוא שידוך. למרות שניתוח כזה כרוך בחבלה בגוף האדם. ולא חששו שמא בהסתלק הפגם, עלול המנותח שכבר יהיה בלי פגם לחטוא בעריות. אך אולי הפטנט שעליו שאלת מוסיף יופי ולא רק מסלק כיעור, ואולי התוספת היא מוגזמת. לכן ציין בפירוט את העניין.