1-2. אם אפשר לתקנו, בוודאי שיש לתקנו. אמרו לא ישהו יותר על שלושים יום, הוא מהטעמים הבאים:
א. אם מדובר בספר תור הפרטי, הרי שכל זמן שאין הספר מתוקן, מתבטלת לו מצוות כתיבת ספר תורה. כי הספר שאינו מוגה, אינו כתוב כפי שניתנה התורה מסיני. ולכן או יתקן או יגנזו, כי אסור לו להשהות את הספר תורה שאינו מוגה, כי זה כמי שמשהה בביתו שטר פרוע, שזוהי עולה.
ב. אם מדובר בספר תורה שקוראים בו בציבור, הרי יכולים להיכשל בו, אם יניחנו בלי תיקון, עלולים לקרות בו, עלול הוא להתערבב באחרים. עלולים להשאילו. עלולים לשכוח היכן הטעות, עיין פתחי תשובה, שו"ע, יו"ד, רעט, א, סק"א. וזה כמי שמניח שטר פרוע בביתו, שעלול לשכוח, ולדרוש פרעון כפול, או היורשים שלא יודעים שנפרע, שידרשו פרעונו.
3. נראים הדברים שאם תלה שלט על הס"ת, שהוא אינו מוגה. ואם ציין את המקום המדויק של הטעות, ואם יש להם ספרים אחרים לקרוא בהם, שרשאי להתעכב בתיקונו גם אחר שלושים יום, אם יש לו צורך בכך.