לבקש סליחה מחניך לשעבר?
כבוד הרב שלום וברכה שנה שעברה הייתי מדריכה בסניף מסויים של משפחות עם בעיות שונות... היה לי קשר ממש טוב עם חניך אחד (כיתה ז´) וכנראה שפעם אחת שאבא שלו דיבר איתי עליו הוא ממש התעצבן ומאז לא היה מוכן בשום פנים ואופן לדבר איתי... וניסיתי הכל!!!הוא מנתק לי את הטלפון בפנים או שלא עונה בכלל ועוד... אחרי תקופה מסויימת שהתיעצתי עם הרבה הגעתי למסקנה שאם אני באמת אוהבת אותו וכחלק מהחינוך שלי אליו אני לא צריכה יותר לנסות לדבר איתו ולהעביר לו את סליחתי כי ניסיתי לעשות את זה כבר במלא צורות שונות ומשונות... אז בשבילו ובשבילי לא להוריד יותר מידי ממעדי כמדריכה החלטתי להפסיק עם זה ולתת לא את הזמן שלו לכעוס עליי כמה שהוא רוצה ולהבין שאני לא אתחנן אליו יותר... ואני עשיתי הכל לטובתו!! השאלה שלי היא כזאת אנחנו כרגע לקראת סוף חודש אלול ות´אמת שהסיפור הזה ממש מפריע לי חשוב לי לציין שכרגע אני לא גרה באיזור של הסניף והוא כבר נקרא חניך לשעבר שלי... אבל אני יודעת שהוא עדיין כועס עליי ולא סלח לי וזה ממש מציק לי אני לא רוצה להכנס לראש השנה כשיש עליי איזשהוא כתם גם אם זה ילד (חניך) .. האם אני צריכה לוותר כרגע על השיטת חינוך שקיבלתי על עצמי כרגע וממש לנסות להתחנן בפניו? מה הדין? מה לעשות? אני לא רוצה להשפיל את עצמי... מקווה שהובנתי... נ. ב חשוב לי לציין שהוא גר במרחק שעתיים נסיעה ממני והעלות נסיעה לשם גם יקרה... ומצד שני אני יודעת שהטלפון ימשיך להיתרק כשאתקשר
אם לא טעית כשדיברת עם אביו בעניינו, אינך צריכה להתנצל בפניו, ורק להסביר, כשיהיה ראוי לכך. ואם טעית, ואם היתה בטעות כדי לפגוע בו, יש מקום להתנצל. אולם אין מרצין את האדם בשעת כעסו. וצריך להמתין לשעת כושר. ומאחר וניסית להתנצל בפניו, והוא מתנגד להתפייס, יכולה את לקראת הימים הנוראים לשלוח לו מכתב התנצלו. ודי בכך. כי הוא בשלב זה ילד שטרם הגיע לגיל בגרות, כי אם הוא היה בוגר, היה צורך לשלוח לו משלחות פיוס.