1. אנו גרים בבנין משותף כאשר הסוכה נבנית מתחת לבניין על החול (אין לנו פשוט מקום אחר...) וממש לא נח לישון שם, וגם תמיד נכנסים לסוכה חתולים ונמלים... האם סוכה זו כשרה להרמב"ם? האם אפשר לא לישון בסוכה כזו? האם יש העדפה לשינה בסוכה בלילה ראשון על פני הלילות האחרים?
2. האם הסתמכות על לבוד בדפנות הסוכה, וכן הסתמכות על גוד אסיק וגוד אחית זה בדיעבד, פחות מהודר, או שזה למהדרין מן המהדרין? האם יש בכלל סוכה מהודרת או לא?
3. האם מותר לשבת בסוכה קודם שיכנס החג (בצהרים) כדי להנות מצילה?
4. מה זה "אני והו (א) הושיעה נא" מדוע חוזרים מס' פעמים על "הושענא" וכו'.? מה מקורם של הפיוטים הללו? וכן ההקפות בחוה"מ ובחג "הושיענו בחגיגת ימים שנים/שלשה וכו"' האם תפילות אלו מצויות ברמב"ם?
1. סוכה שהסכך שלה אינו מתחת לשמים, אלא תחת תקרה, פסולה לחלוטין. גם כשהסכך הוא מתחת לשמים, אם היא במקום שחתולים מתרוצצים שם לרוב, ונמלים שורצים שם לרוב, פסולה, כי היא ממוקמת במקום כזה שאין אפשרות שתשמש אפילו כדירת עראי.
2. לבוד וגוד אסיק, הם לכתחילה. אך אין זה מהדרין, אם לא יוכל להפוך את הסוכה, כדירתו לימי סוכות, לרבות שינה.
3. כן.
4. מקור ההקפות וההושענות ממה שנהגו במקדש, שהיו מקיפין את המזבח, משנה, סוכה, ד, ה. אני והו הושיעה נא. פירש רבינו, שם: "אני - משמותיו של הקב"ה, וכן: הוא. כך כתבו מפרשי התלמוד. ואני אומר (=הרמב"ם) שהוא (=המתפלל) קורא ומתכוון למי (=לה') שאמר (=ה') אני אני הוא. שאותו הכתוב נאמר בנצחון ישראל,) ותשועתם, כאלו יאמר, אתה האומר, ראו עתה כי אני הוא, הושיעה נא. כמו שהבטחתנו. ויש מן הגאונים שאמר, שענינו הוי, מי שאני והוא בצורה, הושיעה נא. וזה על דרך המליצה. והוא אמרו יתרומם ויתהדר עמו אנכי בצרה". עכ"ל. ואין להוסיף. רבינו זכר את ההקפות שהיו במקדש. ואת ההקפות בימינו. עיין הלכות שופר, וסוכה ולולב, ז, כא - כג. אך לא זכר נוסח. אבל רס"ג חיבר נוסח להושענות וההקפות. ואנחנו משתמשים בנוסח של רס"ג.
