דילוג לתוכן העיקרי

ישיבת שבעה על אח שהתפקר

שאלה

שלום לכמו"ר, אודה למארי מה דעתו האישית, בעקבות פסיקתיו של רבנו הרמב"ם, ודעת מו"ר הגר"י קאפח בנושא זה. האם יש לשבת שבעה על אח שהתפקר? עם היוודע דבר פטירתו של הסופר והעיתונאי ישראל סגל בחג ראשון של סוכות, נעשתה פנייה מצד הרב דן סגל, אחיו של ישראל, לביתו של הרב יוסף שלום אלישיב, כדי לדעת האם על המשפחה לשבת שבעה על האח שעזב את הדרך החרדית. ל -ynet יהדות נודע כי פוסק הדור הליטאי השיב בשלילה ותירץ את פסיקתו בכך שהנפטר נחשב למי ש"שנה ופירש". משמעותו של הביטוי "שנה ופירש" מתייחסת לאחד שנחשב לבקיא בתורה, אך פרש מעבודת השם. במסורת היהודית עושים אבחנה בין יהודי שהוא בבחינת תינוק שנשבה ואין לבוא אליו בטענות לבין מי ששנה ופירש - כלומר למד ובכל זאת בוחר למרוד באורח החיים הדתי. האח דן סגל, המבוגר מישראל סגל ז"ל בשש שנים, נחשב לאחד הרבנים החשובים בציבור החרדי וזוכה בקרב הציבור החרדי לתואר "אבי המוסר". בין השניים שרר נתק ארוך שנים בעקבות פרישתו של ישראל מאורח החיים החרדי. לאורך שנותיו כעיתונאי לא היסס ישראל סגל לבטא את ביקורתו על העולם החרדי וחלק מסיפור חייו הוא אף פרס בספרים אשר כתב. ספרו האחרון "וכי נחש ממית" מתאר מערכת יחסים בין שני אחים, כאשר הגדול מכונה "הצדיק" ואילו הקטן מכונה בספר "הרשע". הספר מבוסס בחלקו על סיפור חייו של סגל, ומופיעים בו פרטים אוטוביוגרפיים מחייו. בשל נידויו של ישראל סגל ממשפחתו בעקבות הוראת אחיו, אף גורש ישראל בעבר מהלוויית אביו. אולם למרות הניתוק ממשפחתו החרדית עמד ישראל בקשר שוטף עם חלק מבני משפחתו. בעקבות בקשתו של ישראל ערכו לו בני משפחתו הלוויה חילונית, אולם היו בה סממנים דתיים ובנו אורי אף אמר עליו קדיש. על פי ההלכה, אדם שנפטר במהלך ימי החג מתחילים לשבת עליו שבעה עם צאת החג. במידה שהאדם נפטר לפני חג הסוכות, כניסת החג עוצרת את ימי השבעה שאינם מתחדשים לאחר החג. במקרה של ישראל סגל ז"ל היו אמורים בני משפחתו להתחיל לשבת עליו שבעה מייד לאחר חג הסוכות. תזכה לשנים רבות ומועדים טובים, ויה"ר שלא נדון עוד בדברי הלכה מעין אלו למעשה, כי אם בחינת "דרוש וקבל שכר".

תשובה

הוויכוח שלו עם העולם החרדי לא עושה אותו לכופר. אבל אם כפי שאני שומע לאחרונה, שהוא הציג עצמו בציבור, והוא הרי סופר, כחוזר בשאלה, ולא רצה, או לא היה בדעה שהגיע הזמן שישוב בתשובה, אם כן, מדובר, לכאורה, באדם שביודעין הוא בגדר פורש מן הציבור, או משומד, שאין מתאבלים עליהם, רבינו, אבל, א, י.