מהו הגדר המדויק להבדיל בין עיבוד מותר ועיבוד אסור? האם צריך שזה יהיה עיבוד שהוא בלתי - חריג, או שצריך שהולכים אחר העיבוד המרכזי הנפוץ ביותר? ומה לגבי עיבודים לצורך ספציפי (עיבוד שצמחונים נוהגים בו, עיבוד שנהוג בו לילדים)? ראיתי במשנת השמיטה שנכתב שעיבוד השומר על צורת הפרי (פירה לתפו"א וגרירת גזר בפומפיה) מותר בכל. מהי בדיוק שמירה על צורת הפרי? ולדוגמאות: א) טחינת ירק (קישוא) בבלנדר, עד שנהייה כעין עיסה (כמו פירה) (שומר על צורת הפרי?)
ב) מרק קישואים טחונים (מקובל לצמחונים)
ג) קישוא מעוך (כמו פירה) לתינוק (מקובל לתינוקות)
ד) בישול עגבניות (מקובל במרקים) או אפייתן (מקובל בממולאים) (השימוש הנפוץ הוא לאכלן חיים) ועוד, שמעתי בשיעור שאמר הרב שאתרוג אסור לעשותו ריבה. וכי אין זה השימוש הנפוץ והרגיל שלו?
תודה