לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
1. אני מדריך בסניף נפרד, בישוב דתי לאומי, ילדים בכיתה ז'. יש בכך שליחות חשובה על מנת שהילדים ילמדו בישיבה תיכונית\קטנה תורנית ככל האפשר, וממילא ישתנה כיוון חייהם באופן קיצוני. אני מרגיש שהם רואים בי דמות לחיקוי ומבחינה הזו עדיפה ההדרכה. אבל, אני חושש מביטול תורה. ואסביר - אני עצמי לומד בישיבה תיכונית מן הטובות והתורניות ביותר, ומנצל את הזמן בישיבה לטובת הקודש כמה שאפשר. אבל, כשאני מגיע למשל לשבת בבית, אני יושב כשעה להכנת פעולה לחניכים שתהיה ערכית, מסרית, מוסרית ומצליחה. האם לא חבל על הזמן, אולי עדיף ללמוד תורה בזמן הזה? או שמא, אני מקיים מצווה גופא בעת עיסוק בשיפור ילדי ישראל? נ.
ב. אני מדריך יחיד, כך שאם אעזוב את הסניף לא יהיה לחניכי מדריך אחר, וחבל. ולא שיהיו ח"ו חילונים. אלא שלא אשפיע עליהם עוד. וכמובן שלא אראה יפה בציבור.
2. אני מתפלל 18 ואדם מתפלל מאחרי 18, האם מותר לי לפסוע אחורה בסיום, שהרי אסור ל ע ב ו ר כנגד המתפללים, אבל אני כבר לפניו.
3. האם ראוי לחזר אחר תפילין (של ראש) כשיטת הרמב"ם. היינו - שהבתים מופרדים באופן מעשי. שמעתי שיש שעושים כאלו, האם הרב יודע היכן?
4. יש לי כבר תכלת בציצית, וניחמתי כי עשיתים, שהרי גדולי דורנו לא עושים כך (אמנם, יש להשיב על כך שאין רוצים לכפות את הציבור שינהה אחריהם בזה), האם להורידם? סליחה על האריכות.
תודה רבה לכבוד הרב שמקדיש מזמנו לשכמותי.