כללי
שלום לרב
1. מה דעתך על הלכת 'השיתוף' כפי שנקבעה ע"י השופט ברק בפס"ד בבלי? האם אי אפשר לומר שהצדק נעשה באותו פס"ד? האם זה צודק שלפי ההלכה הבעל לוקח ברוב המקרים את רוב הרכוש?
2. האם מארי התייחס פעם לשאלה זו? מה הייתה דעתו?
3. האם אפשר להוסיף סעיפים לכתובה בנושא חלוקת הרכוש ובכך להשוות לה דין של הסכם ממון? האם זה מקובל בביד"ר?
4. רבנו במו"נ מתאמץ לתת טעם ונימוק לכל מצווה בתורה, מנגד, אנו רואים בדברי חז"ל שניסו לפעמים ובלי קשר לדיני התושב"ע לסטות מהבנת דברי התורה כפי שהם. דוגמא: לשיטת ר' עקיבא צריך מאוד להימנע מלהוציא בני אדם להורג, ממש הפוך מהרציונל של התורה שאת הרע צריך לבער ובכל דרך וכפי שהסביר רבנו במו"נ לגבי החמלה על הרשעים. מה דעתך?
5. הדרכים בהם מוצאים להורג לפי התורה הם קשים מאוד ואסורים לפי החוקים הבנלאומיים וכפי שמובן לכל בר דעת. כאשר בע"ה הסנהדרין תחזור לדון, האם היא תתחשב בדינים המוסכמים על כל העולם? האם תימנע מהוצאה להורג כאשר זה מלווה בעינויים? בברכה ותודה יחיאל ש כולל כפר הרא"ה
1-3. נדון בהם בהרחבה בכנס העולמי ה - 17 לדינ ממונות שיתקיים השנה, בתאריך ז'- ט' בטבת התשס"ח 16-18 בדצמבר 2007.
4. אין לזה קשר עם חמלה על הרשעים, אלא הסתמכות והאחריות הקשה שיש לו לאדם, כדיין, ליטול חייו של אדם, ולכן ר' עקיבא ניסה לצמצם סמכות זו, דה פאקטו, לא דה יורה, עד למינימום. כי אינו מערער על ההלכה שיש דיני נפשות, ומיתות בית דין. אבל ללא כל קשר עם האמור לעיל, הרי הלכה מפורשת, שיש להציל רשע לתיאבון, וזו חמלה לרשעים.
5. כשהסנהדרין לעתיד לבוא תפעל, אי"ה בקרוב בימינו, יהיה גם מלך המשיח, וזה ישקיע הרבה להפיץ דעת ה' וחכמת הקודש, בקרב עמנו, ואפילו בקרב הגויים. ולפי תיאורי הנביאים, הוא יהיה אישיות חכמה מקרינה שתתקבל גם על הגוים. וכנראה שגם על דיני תורה, קשים להבנה ולהסברה, יתקיים, והיה העקוב למישור.