לכבוד הרב ידוע שעל פי ההלכה אסור לאדם לסתור את דברי אביו או רבו בפניו. וגדול הדור (ואולי גם נשיא הסנהדרין) דינו כרבו מובהק. אם כך, במידה ויושבים בסנהדרין חכמים שרוצים להביע דעה אחרת מרבם (כגון שהם כתלמידי חברים וראויים לחלוק) או מהנשיא, כיצד יוכלו לעשות זאת? הרי בסנהדרין זה תמיד בפניו. וכיצד מצינו שלעיתים נפסקה הלכה שלא כנשיא - איך חברי הסנהדרין יכלו להגיד את דעתם? הרי בסנהדרין זה תמיד בגדר סתירת דברי רבו בפניו. ואפילו שלא בפניו יש אוסרים. והרי בדיני ממונות ושאר איסורים מתחילים מן הגדול. ואם תאמר שעושים זאת בדרך שאלה, השאלה היא האם ניתן בסנהדרין להביע דעה רשמית בצורה כזאת והאם אפשר לספור למניין דעה שנאמרה בדרך שאלה.