שלום לכמו"ר הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו. במו"נ הרמב"ם מפרש את ההשגחה, ומביא דוגמא: "כי טביעת הספינה בכל מי שבה כפי שנזכר, וכריעת התקרה על מי שהיה בבית, אם היה זה במקרה המוחלט, הרי אין כניסת אותם (האנשים) לאותה הספינה וישיבת האחרים בבית במקרה לפי השקפתנו, אלא בחפץ אלוהי כפי הראוי במשפטו אשר אין שכלינו מגיעים לידיעת קנה המידה בהם" אנא יבאר לי מארי דברי הרמב"ם אלו, אחר שאמר רבינו כי ההשגחה היא פרטית אך ורק למי שהשכל האלוהי שופע עליו, והוא המשכיל בעל הידיעות הפילוסופיות, בחינת נפשו קשורה בנפשו, וידיעתו מתמידה בידיעת ה' צור העולמים.
תודה רבה.