פירוש על ההשגחה
שלום לכמו"ר הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו. במו"נ הרמב"ם מפרש את ההשגחה, ומביא דוגמא: "כי טביעת הספינה בכל מי שבה כפי שנזכר, וכריעת התקרה על מי שהיה בבית, אם היה זה במקרה המוחלט, הרי אין כניסת אותם (האנשים) לאותה הספינה וישיבת האחרים בבית במקרה לפי השקפתנו, אלא בחפץ אלוהי כפי הראוי במשפטו אשר אין שכלינו מגיעים לידיעת קנה המידה בהם" אנא יבאר לי מארי דברי הרמב"ם אלו, אחר שאמר רבינו כי ההשגחה היא פרטית אך ורק למי שהשכל האלוהי שופע עליו, והוא המשכיל בעל הידיעות הפילוסופיות, בחינת נפשו קשורה בנפשו, וידיעתו מתמידה בידיעת ה' צור העולמים.
תודה רבה.
עתה המשך את דברי רבינו הנפלאים שהבאת בסוף דבריך, והוסף להם שבעת הסתר, דהיינו, שהאדם מסיח דעתו מה', בגין יצריות או מצד אחר, הרי שכלו לא פעל כהלכה, בשעה שהחליט להיכנס לאותו בית שהתמוטט או לאותה ספינה שטבעה. וכך יוצא שאע"פ שנפילת הגג - תקרה, דהיינו טבעו של עולם, וכן טביעת הספינה, הכניסה לתוכם, אינה מקרה, הוא פועל י וצא של מצב אישי.
תכנים לקריאה נוספת
מסילת ישרים - פרק ד - בדרך קנית הזהירות 07
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין
מסילת ישרים - פרק ו - בביאור מידת הזריזות מצוות עשה חריצות בעבודת ה 10
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין
הרב משה מנדלסון
שלום, הר''י קאפח הכניס במהדורתו תשנ''ז ל"באור מלאכת ההגיון" את ביאור ר' משה מנדלסון (מדסוי) כאחד נושאי הכלים ואף הסכים שהוא הפירוש הטוב ביותר (בהקדמה) ואכן חכו ממתקים וכולו מחמדים ואף בביאורו לתורה עיינתי כמעה ושמח ליבי ויגל כבודי , רבני זמנינו או לפחות רבים מהם דוחים את ר' משה מנדלסון מכל וכל וספריו לא נראים בארץ שמו הושם לגנאי וקלס,למחטיא הרבים.
מה האמת בזה,מה הייתה דעת הר'י קאפח זצ''ל ?
פניה לצדיק בקברי צדיקים
לכבוד הרב בהמשך לשאלה על פניה לצדיק בקברי צדיקים, שידוע שיש מחלוקת האם מותר לפנות לצדיק עצמו או לא. נניח שהלכה כפוסקים שכן מותר או שאין בזה לכל הפחות איסור. מבלי להכנס לשאלת היתא הפניה למת, האם לפי הרמב"ם יש בכלל ממשות בפניה כזאת? כלומר האם לפי הרמב"ם הצדיק באמת יכול לשמוע את תפילתו של הפונה אליו בעולם האמת ובאמת יכול לעזור לו מעולם האמת? כי הרי לפי הההגיון זה לא ברור. הצדיק כבר נפטר והוא כבר בעולם האמת.... ולמעשה איננו יודעים בדיוק איפה הוא עכשיו, אם הוא בגן עדן, אם הוא חזר בגלגול, ועוד הרבה אפשרויות. ולא ברור כיצד הצדיק שומע את מי שמתפלל בציון שלו.