פירוש על ההשגחה
שאלה
שלום לכמו"ר הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו. במו"נ הרמב"ם מפרש את ההשגחה, ומביא דוגמא: "כי טביעת הספינה בכל מי שבה כפי שנזכר, וכריעת התקרה על מי שהיה בבית, אם היה זה במקרה המוחלט, הרי אין כניסת אותם (האנשים) לאותה הספינה וישיבת האחרים בבית במקרה לפי השקפתנו, אלא בחפץ אלוהי כפי הראוי במשפטו אשר אין שכלינו מגיעים לידיעת קנה המידה בהם" אנא יבאר לי מארי דברי הרמב"ם אלו, אחר שאמר רבינו כי ההשגחה היא פרטית אך ורק למי שהשכל האלוהי שופע עליו, והוא המשכיל בעל הידיעות הפילוסופיות, בחינת נפשו קשורה בנפשו, וידיעתו מתמידה בידיעת ה' צור העולמים.
תודה רבה.
תשובה
עתה המשך את דברי רבינו הנפלאים שהבאת בסוף דבריך, והוסף להם שבעת הסתר, דהיינו, שהאדם מסיח דעתו מה', בגין יצריות או מצד אחר, הרי שכלו לא פעל כהלכה, בשעה שהחליט להיכנס לאותו בית שהתמוטט או לאותה ספינה שטבעה. וכך יוצא שאע"פ שנפילת הגג - תקרה, דהיינו טבעו של עולם, וכן טביעת הספינה, הכניסה לתוכם, אינה מקרה, הוא פועל י וצא של מצב אישי.
