ירושה וצוואה על פי דין תורה ומעמדו של בן מאומץ
לכבוד הרב שלום וברכה,
אודה למתן תשובתך לשתי השאלות הבאות:
1. ירושה על פי דין תורה כפי הידוע לי מזכה רק את הבנים הביולוגיים של האב. במידה והאב מעוניין לזכות מישהו אחר - הוא צריך להקנות מחיים את העיזבון - "מתנה מחיים" - כאשר בצוואה שהוא עורך הוא מציין שהעיזבון קנוי ליורש שעה אחת לפני מיתתו. האם האמור דלעיל נכון ומדויק?
2. בהמשך לכך, מה מעמדו של בן מאומץ על פי דין תורה, כלומר, מה הזכויות המוקנות לו לאחר מיתת המאמץ? כפי הידוע לי אין דין אימוץ של בן כזה מקנה לו זכויות בירושה, וממילא הדרך לזכותו בעיזבון הינו רק מחיים ובדרך אותה תיארתי בשאלה שבס' 1 דלעיל. האם האמור דלעיל נכון? היות ותשובות כב' הרב נחוצות לי לצורך דיון משפטי אודה מאוד למתן תשובתו בהקדם האפשרי.
1. נכון.
2. נכון. יש טוענים שהוראת חוק הירושה המזכה את הבן המאומץ בירושה היא בבחינת דינא דמלכותא דינא.