א. אע"פ שיש בהדלקה כילוי השמן, יש בהלכה היתר מיוחד להשתמש בשמן כשמן שביעית, לצורך הדלקה, כמו שיש היתר מיוחד להשתמש בשמן שביעית ללסיכת הגוף, לא רק לאכילה.
ב. עם כל זאת נחלקו חכמי ההלכה אם מותר להשתמש בשמן שביעית לצורך נר חנוכה, מאחר ואסור ליהנות בנרות חנוכה, ופירות שביעית נועדו לאכילה ולהנאה מהן, ולא לשימוש שאין בו הנאה. ולכן יש אוסרים להדליק בשמן שביעית נר חנוכה. אבל נר שבת מותר, כי נהנים ממנו (דרך אמונה, על הרמב"ם, שמיטה ויובל, ה, ח, אות מט, בשם חזו"ח ועוד). ובתשובתי אכן אסרתי בעיקר בגלל הכלל, לאכלה ולא להפסד. אלא שבנימוקים נפלו שיבושים, מחמת טרדות הזמן. אולם יש המתירים, אור לציון ח"ב, פב, ז, נימק בגלל שגם בתרומה שהיא קדושה, מותר להדליק נר חנוכה בשמן תרומה שנטמא, תרומות א, יח. ואחרי בקשת המחילה, אין זו ראיה. כי שמן תרומה שנטמא דינו בשריפה. וכן פרי תרומה שנטמא דינו בשריפה. ולכן הדלקת נר חנוכה, שאין בה הנאה, יש בה שריפה ומותר. אבל פרי שביעית שהתייבש, אסור לכלותו ע"י שריפה. וכל שכן שמן שביעית. אבל מורנו הרב יוסף קאפח התיר, בגלל שע"י שהדליק נרות חנוכה בשמן שביעית, אף שאסור ליהנות ממנו, סוף סוף הוא נהנה הנאה עקיפה שחסך כסף לקנות נרות חנוכה, וזו סברה. והסומך עליו יש לו על מה לסמוך. וגם הגר"ע יוסף שהביא דעת האוסרים ודעת המתירים. בגלל שסוף סוף קיים מצווה, אע"פ שמצוות לא ליהנות ניתנו. וזהו טעם דומה לשל מורנו הרב יוסף קאפח, והגר"ע יוסף שליט"א צידד להתיר. ילקו"י, שביעית, פט"ו, סב. על כן הרוצה לסמוך על המתירים מטעם זה, יש לו על מה לסמוך.
2. כן. יש לדחותם ברגל לפינה נסתרת, ובמוצ"ש ליטלם.
3. כן. או לחלוט, חליטה טובה, אותו בשר מוכשר, אבל בלי לחותכו תחילה.
4. כן. כשהשמן כבר רותח.
5. אין בעיה בדבר. אבל גם יש להבין אותם. כי אכן הכספים אינם נעשים הקדש ולא תהיה בהם קדושה. ואלה שאומרים לקודש, כוונתם לבית הכנסת שהוא קדוש, ולכל צורכי בית הכנסת לרבות אחזקתו ותקינותו וכיוצ"ב