א. המקור שציין (ילקו"י ח"ב, סי' קנא, סעיף יא, הערה יז, הוא ממסכת דרך ארץ רבה, פרק יא, שם מנו דברים שאסורים משום גסות רוח, ואחד מהם, ויכרתו על חברו, ובן איש חי, פרשת יתרו, סוף הלכה ט', פירש שהכוונה שהוא מרכיב ירך רגלו האחת על ירך רגלו האחרת. בין כך ובין כך אם זהו הפירוש של מסכת דרך ארץ, שם, לדעתו ישיב הרגל על רגל היא בגדר גסות רוח. ואם כזו היא ההרגשה בחברה מסוימת צריך להימנע מכך בבית הכנסת.
ב. אין צורך, כי כל נדר בטעות אינו נדר, וכל הנהגת איסור שמישהו נהג, בהנחה שהדבר אסור, והתברר לו שמותר, אין אותה הנהגה מחייבת אותו.
ג. כן. כגון הריגת כנים בשבת, לדעת הגר"י קאפח, יש איסור תורה ועונש מיתה. לא כן דעת הרמב"ם. וכן בעניין הדס משולש שנקטם ראשו, הגר"י קאפח צידד מבחינה עקרונית בשיטת הראב"ד שהיא שונה מדברי רבינו.
ד. בעיקר מקובלים ראשונים, עיין שיטתו של הרב אבולעפיה על הגלגול.