שאלות בנושאים שונים
שלום לכבוד הרב.
1. איך בנ"י קיימו את התורה הרי הם היו במדבר? מהיכן היו להם עורות לתפילין? צמר לציצית? ארבעת המינים? הרי הם היו במקום שומם!!!
2. כמה זמן עבר מרגע שבנ"י קיבלו את התורה עד לרגע שהם קיימו את המצוות. אם ב - ו' בסיון קיבלנו את התורה מתי הם התחילו להניח תפילין וללבוש ציצית? הרי הם היו מיליונים של אנשים שהיו צריכים גם ללמוד את המצוות וגם להכין אותם.
3. מעמד הר סיני. כמה פעמים משה היה בהר? מי אמר את 10 הדיברות משה או אלוקים אני קצת מבולבל. בבקשה תסביר לי בקצרה את המעמד.
4. איך משה רבינו לימד את התורה לעם ישראל?
5. ספר התורה שכתב משה רבינו. בהר סיני הקב"ה לימד אותו את התורה שבע"פ. אז מתי משה כתב את התורה ואיך הוא כתב אותה? האם הקב"ה הקריא לו את המילים והוא העתיק?
6. כאשר הייתי בצבא לא היה לי יין להבדלה. אמרתי את כל הברכות בלי יין או משקה אחר. האם ברכת המבדיל בין קודש לחול היתה ברכה לבטלה?
7. כאשר מברכים על מאכל או משקה צריך לבלוע ואז יהיה מותר לדבר כדי שלא יהיה הפסק. מה קורה אם ברכתי החיך נהנה, דיברתי, ולא בלעתי כלום. האם הברכה תופסת או שאני צריך לחזור ולברך?
8. מה קורה אם לא ישנתי בלילה ומתוך הרגל בבוקר ברכתי על נטילת ידיים? האם הברכה הייתה לבטלה?
9. האם אישה נשואה חייבת לברך ולהתפלל בכיסוי ראש? האם היא חייבת בכיסוי ראש בבית? 10. מה היה הנוסח שבנ"י התפללו במדבר? הרי את נוסח התפילות חכמים קבעו מאוחר יותר. 11. מה פירוש "עולת תמיד העשויה בהר סיני"? האם משה הקריב קורבן לפני מעמד הר סיני? 12. מדוע מציינים את צום עשירי בטבת? הרי המצור קרה בתקופת בית ראשון. כאשר הובקעו החומות בבית ראשון זה קרה בתשעה לחודש. ובבית שני בי'ז לחודש. חכמים תיקנו צום אחד בי'ז כדי לא להכביד על הציבור וגם זה מאורע שעד היום הוא רלוונטי. שכן עד היום אין לנו בית מקדש. אז מדוע לציין דווקא את המצור בבית ראשון? אולי היו צריכים לקבוע צום על המצור בתקופה של בית שני? 13. ברכת המזון היא מצווה מהתורה. אבל בפועל משה רבינו תיקן להם את ברכת הזן ויותר מאוחר הוסיפו את שאר הברכות. אם כן מה לימד הקב"ה את משה בהר סיני? האם הוא דיבר איתו בכלליות שצריך לברך ברכה אחר אכילת לחם? כך גם לגבי תפילה. מה הקב"ה אמר למשה? האם הוא הסביר לו בכלליות שצריך להתפלל? 14. אסור לאדם לתלוש שערות לבנות מראשו משום "לא ילבש". מה קורה אם אני גוזר כמה שערות שחורות ובתוכן נמצאת שערה לבנה, ואני מתכוון להוציא את השערה הלבנה מתוך כוונה תחילה. האם זה איסור? או בגלל שעשיתי בשינוי זה בסדר? מה קורה אם אני רוצה לקצר את אורך השערה הלבנה האם זה מותר? כבוד הרב,
אני מתנצל על כמות השאלות. אבל הן שאלות שמציקות לי. אשמח מאוד אם תענה לשאלותיי. מקווה לראותך בפתח תקוה כרב ספרדי ראשי. "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור"
1. היו שיירות למצרים וממנה, דרך מדבר סיני. וצרכו מן השיירות עורות, צמר ובדים וכיו"ב.
2. מעת שכל אחד ייצר או רכש לו תפילין ואביזרי מצוות אחרים.
3. עד למעמד הר סיני - שלוש פעמים. ה' אמר את עשר הדברות למשה רבינו, העם שמעו שתים הראשונות, ואח"כ משה רבינו חזר להם על כל עשרת הדברות. מעמד הר סיני היה מלווה בקולות וברקים ועשן, כדי להכניע את היצרים. העם התקדשו שלושה ימים, וכך הוכשרו להתעלות לדרגות מסוימות של נבואה.
4. היה משה רבינו מתקבל מה' עניין מסוים, מקרא ופירושו, ומשה היה מלמד המקרא והפירוש לאהרן. ואח"כ לבניו. ואח"כ לשבעים הזקנים. ואח"כ להמון העם. עיין הקדמת רבינו לפיהמ"ש.
5. בגמרא גטין אם משה כתב את התורה פרשיות, ואח"כ חיברם לספר תורה או כתב כל התורה כולה.
6. לצערי, ברכת המבדיל לבטלה. כי היא לא ניתנה אלא על הכוס, חוץ מן ההבדלה שבתפילה.
7. יש לברך ברכת הנהנין. ואח"כ לאכול, ללעוס ולבלוע. ואין לדבר באמצע מחמת הסכנה, שמא יקדים קנה לוושט. וחייבים לבלוע, שאם לא כן, אין הלעיסה הנאה שתיקנו עליה ברכה.
8. כן. כי היא ניתקנה רק במי שישן ומשכים.
9. כל אישה, אפילו ילדה חייבת בכיסוי הראש מטעם צניעות, וכך נהגו בתימן. ממילא לא התעוררה בעיה, אם אישה צריכה כיסוי ראש בעת ברכה או תפילה. בארץ יש אומרים שעל האישה לכסות ראשה בעת אמירת דברי קודש. 10. כשירד מן במדבר משה תיקן להם לישראל ברכת הזן את הכל, למקרה שבו ישיגו פת ממיני דגן.
1. כמו עולה שהקריבו במדבר סיני בימי חנוכת המשכן (רש"י). או כמו העולה שהקריבו בזמן מעמד הר סיני (ראב"ע). 12. חז"ל הרבו בצומות על החורבן, כדי ללמדנו שבידינו הדבר שיבנה המקדש אם נפיק את הלקחים. ולכן תיקנו צום על החורבן ממש = תשעה באב. וצום על הבקעת החומות = שבעה עשר בתמוז, וצום על המצור = עשירי בטבת. כדי שנתעורר ונתפכח, ונחזור בתשובה, כבר מן הזמן שאויבינו צרים עלינו. אם לא, נגיע חלילה לחורבן. 13. ה' ציווה שיברכו על המזון ברכה משולשת, על עצם המזון, על הארץ שנתן לנו, ועל ירושלים והמקדש. אלא שהברכות ניתקנו בזמנן. משה תיקן להם לישראל את הברכה על המזון, כשירד המן, שיהושע תיקן ברכת הארץ, כשכבש את הארץ, ודוד תיקן ברכת ירושלים, כשכבש את ירושלים, ושלמה הוסיף בה עניין המקדש, כשבנה המקדש. 14. מותר. לא נאסר אלא ללקט הלבנות מתוך השחורות, ואפילו שערה אחת. לא כן כשתולש שערות שחורות, ובתוכן הלבנות, מותר. שאם לא כן אסור כמעט לשום אדם להסתפר, כי בכללן יש לבנות, במיוחד שהוא מתכוון להעלים את השערות הלבנות.