היהודי חייב לפעול בשני תחומים: תפילה ותעניות לה'. ולא לחינם נתחברה מסכת תענית שרובה מוקדש לכך. כי התורה קבעה, שבעניין המים, א"י להבדיל ממצרים, עיני ה' אלקינו בה מראשית השנה ועד אחרית השנה, כדי שנפהוך שערי שמים, ולא נבטח על הטבע ורק על כוחנו, אלא נחנך עצמנו לחיים אמוניים, גם בגין הגשמים, שבארץ הם תלויים ברחמי שמים, אבל גם חובתינו לפעול לחיסכון במים ולאגירתם, ברמת הכלל וברמת הפרט. כבר מימי שלמה המלך הכינו בריכות מאגר (בריכות שלמה), ובכל הדורות, וכן גולות מים (עכסה בת כלב) וכיו"ב. וכמעט בכל חצר היו בור מים למאגר, ודנו במשנה ב"ב, אם כשאדם מוכר חצר, אם זה כולל את בור המים, וכיו"ב. ואני מקווה שקולות כאלה ירבו, כדי שיהיה להן בד, שמא נוכל להשפיע. וביאר שכל אחד בביתו צריך לחסוך במים, שלא לבזבז שלא לצורך, ואם הוא זקוק להשגת מתקנים כאלה, ואין לו כסף לכך, ישתמש בוודאי בכספי מעשר, כי המים חיים הם לעולם.